# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/64/24/

כי 'אין בין חמץ למצה אלא משהו' (של"ה פסחים ג, יז), שזה המשהו אי אפשר להשיג, שהוא סוד נקדת חצות לילה, סוד קדוש החדש, סוד 'תכלית הידיעה אשר לא נדע', שזה הסוד לא יתגלה עד שיבא משיח בן דוד במהרה בימינו, שאז תהיה הגאלה על־ידי התורה, על־ידי אתערותא דלתתא, ואז יאיר עלינו הארת הכתר שישיג משיח, בבחינת (דניאל ז, יג): "ועד עתיק יומין מטא" וכו', ועל־כן אז נאמר (ישעיה נב, יב): "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון" וכו'.

ואז יהיו נכללים משה ודוד ביחד, כי משיח יהיה כלול משניהם, שהם בחינת חמה ולבנה, רדיפה ומעכב, שהם בחינת דעת ואמונה, כי המעכב הוא בחינת אמונה, שהוא בחינת מלכות דוד, דהינו שמעכב המחין מרדיפתם רק לסמך על אמונה, וכשזוכין שיהיו נכללין שניהם יחד - אז עקר השגת אלקותו יתברך שאז יהיה בימי המשיח, שיהיה כלול משניהם, ממשה ודוד כנ"ל, ואז יתתקן חטא אדם הראשון בשלמות. וכל זה נזכה על־ידי עשית המצו‍ת בשמחה, שעל־ידי־זה תהיה עקר הגאלה, בחינת (ישעיה נה, יב): "כי בשמחה תצאו". ועל־ידי־זה נזכה להשגה הנ"ל כנ"ל בהתורה הנ"ל, אשרי מי שיזכה לזה במהרה בימינו, אמן.