# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/64/8/

וזה בחינת ארבע פרשיות: פרשת שקלים ופרשת זכור ופרשת פרה ופרשת החדש, שקורין באדר סמוך לפורים מלפניו ומלאחריו, שכל זה הוא הכנה לגאלת וישועת ישראל שנזכה בניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה יא.). כי עקר גאלת ישראל מן הגלות הוא על־ידי השמחה, כמו שכתוב (ישעיה נה, יב): "כי בשמחה תצאו", כמו שמבאר לעיל בהתורה הנ"ל, הינו על־ידי עשית המצוה בשמחה, שעל־ידי־זה עולה השכינה מהגלות וכו' כנ"ל, עד שזוכין להשיג אור האין סוף וכו', כנ"ל.

וזהו בחינת פרשת שקלים. כי מצות שקלים היא בשביל הקרבנות וקטרת שעל־ידי־זה עקר עלית ניצוצות הקדושים מן הקלפות, ועל־כן נאמר בקרבנות וקטרת - שמחה, כמו שכתוב בקרבנות (דברים יב, ז): "ושמחתם בכל משלח ידכם", "ושמחת בכל הטוב אתה וביתך" (שם כו, יא), וכיוצא בזה בפסוקים הרבה. וכן בקטרת נאמר (משלי כז, ט): "קטרת ישמח לב", וכמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ועל־כן היו הלויים מנצחים בשיר על הדוכן בשעת הקרבנות, כי שיר וזמרה הוא בחינת שמחה, כי על־ידי הקרבנות וקטרת עולין כל ניצוצות הקדשה מן הקלפות, והעקר על־ידי השמחה שנמשכת על־ידי הקרבנות וקטרת, כי עקר עלית הקדשה מן הקלפות הוא על־ידי השמחה כנ"ל.

וזהו בחינת שקלים שמחיבים לתן בכל שנה בשביל קרבנות צבור וקטרת, שהם בחינת שמחה כנ"ל, כדי להעלות על־ידי־זה כל ניצוצי הקדשה מגלות הקלפות. ועל־ידי־זה עולין למעלה עד שזוכין לברכת השכל, עד שמתקנין המסדר והמישב את המחין שהוא בחינת הכתר, שעל־ידי־זה דיקא זוכין על־ידי הרדיפה והמעכב של המסדר והמישב הנ"ל להשיג אור האין סוף בבחינת 'מטי ולא מטי', ואז נעשין התשעה היכלין דלאו אנון נהורין וכו', כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, עין שם היטב. וכל זה זוכין על־ידי עשית המצו‍ת בשמחה דיקא שהוא בחינת קרבנות וקטרת כנ"ל, שזהו בחינת שקלים שמהם נעשו קרבנות וקטרת, כנ"ל.

וזה בחינת (שמות לח, כו): "בקע לגלגלת", 'לגלגלת' דיקא, כי 'גלגלתא דא כתר', כי עקר התקון הוא לזכות לתקן המסדר והמישב את המחין שהוא בחינת 'כתר', גלגלתא, שעל־ידי־זה עקר השגת בחינת תשעה היכלין הנ"ל, כמובן בהתורה הנ"ל.