# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/66/1/

על־פי התורה 'ואיה השה לעלה', בלקוטי תנינא סימן י"ב, עין שם היטב היטב, כי הוא ענין עמק מאד ודרך עצה טובה לכל וכו'.

והכלל, שאפלו כשאדם נתרחק מהשם־יתברך מאד מאד על־ידי מעשיו הרעים, אף־על־פי־כן כשהוא מחזק את עצמו עדין ודורש ושואל ומחפש ומבקש עצה ותחבולה וכו' לשוב אליו יתברך, אזי זוכה שתהא הירידה תכלית העליה. כי יש שנפלו לבחינת מקומות המטנפים, חס ושלום, ששם נאמר (ישעיה מב, ח): "וכבודי לאחר לא אתן" וכו'. אבל באמת בודאי גם אלו המקומות מקבלים חיות ממנו יתברך, אך הם מקבלין חיות ממאמר סתום, שהוא בראשית וכו', שהוא בחינת 'איה' וכו', כי מגדל ההעלמה של זה המאמר הם מקבלין חיות מבחינת ההעלמה וההסתרה דיקא. ועל־כן מי שנופל לשם, חס ושלום, כשאינו מיאש את עצמו לגמרי ועדין הוא מחפש ומבקש 'איה' וכו', על־ידי־זה עולה בתכלית העליה, כי עולה לבחינת 'איה', שהוא בחינת 'בראשית - מאמר סתום' הנ"ל; עין שם היטב.