# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/66/3/

וכל זה הוא סוד נפילת אפים, שאז מפילין את עצמן בכונה למקומות הנ"ל, כדי להעלות הניצוצות הקדושות, שהם בחינת נפשות החיים והמתים, בבחינת ירידה תכלית העליה בבחינה הנ"ל. ועל־כן נופלין אז על פניהם, זה בחינת הסתלקות והעלמת וכסוי בחינת הפנים, שהוא בחינת חכמה, בחינת (קהלת ח, א): "חכמת אדם תאיר פניו", שהוא עקר החיות, כמו שכתוב (שם ז, יב): "החכמה תחיה" וכו'. כי בכל המאמרות יש חכמה בכל מאמר ומאמר שבהם נברא העולם, כי "כלם בחכמה עשית" (תהלים קד, כד), ועל־ידי־זה עקר התגלות הכבוד שבשביל זה נתהוה המאמר, כמו שכתוב שם, בבחינת (משלי ג, לה): "כבוד חכמים ינחלו", וכמו שכתוב במקום אחר (סימן ה' אות ה'; ובסימן עד), שכבוד הוא בחינת חכמה. אבל בהמאמר סתום, שהוא בחינת 'איה', בחינת 'בראשית', שם החכמה שהוא בחינת הפנים בהעלם והסתר גדול, כי שם הוא בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע'. וזהו בחינת סוד נפילת אפים, בחינת (במדבר טז, כב): "ויפלו על פניהם", שהצדיקים מפילין עצמן ומכסין ומעלימין ומסלקין פניהם שהוא חכמתן, ומורידין עצמן לבחינת סטרא דמותא, שהוא בחינת מקומות המטנפים הנ"ל, ששם אין רואין כבודו שהוא בחינת חכמה, בחינת פנים, אבל הם גם שם מבקשין ומחפשין בבחינת 'איה' וכו' כנ"ל, ועל־ידי־זה עולין בתכלית העליה ומעלין הניצוצות והנפשות מעמקי עמקי הקלפות, בבחינת ירידה תכלית העליה, כי עולים לבחינת 'איה, בראשית', שהוא שרש הקדשה, שרש כל העשרה מאמרות, שרש כל התורה שכלולה בעשרת הדברות וכנ"ל, שעל־ידי־זה עקר גמר היחוד של כל התפלה, כנ"ל.