# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/66/5/

וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים בְּהַוִּדּוּי: 'תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ' וְכוּ'. וְלִכְאוֹרָה הָעִנְיָן פֶּלֶא, מַה זֶּה שֶׁמַּזְכִּירִין לְשׁוֹן שְׁלִילָה - 'שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים וְכוּ' לוֹמַר לְפָנֶיךָ וְכוּ' צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ' וְכוּ', מַה טַּעֲנָה הִיא זֹאת? וְלָמָּה לָנוּ לְהַזְכִּיר כָּל זֶה? הָיָה לָנוּ לְהַתְחִיל תֵּכֶף: 'אָנָּא ה' חָטָאתִי' וְכוּ'. וְגַם קָשֶׁה, אֵיךְ נוּכַל לוֹמַר 'צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ', מֵאַחַר שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּעַצְמֵנוּ שֶׁחָטָאנוּ, וּמַה זֶּה זְכוּת שֶׁאֵינוֹ עַזּוּת פָּנִים כָּל כָּךְ לֵאמֹר לֹא חָטָאתִי? הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחָטָא!

אַךְ עִקַּר הַטַּעֲנָה הוּא עַל־פִּי הַנַּ"ל, שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִתְעַלֵּם מִתְּחִנָּתֵנוּ וְתָבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וַאֲזַי הוּא יָכוֹל תֵּכֶף לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ אֵיךְ אֲבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִתְעַלֵּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁגָּרַמְתִּי בַּעֲו‍ֹנוֹתַי הַעֲלָמָה וְהַסְתָּרָה כָּזֹאת, כִּי עַל־יְדֵי כָּל חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע מַעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נט, ב): "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם". עַל־כֵּן תֵּכֶף מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּמִתְנַצֵּל אֶת עַצְמוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְאוֹמֵר: 'שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ', הַיְנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הַזְּכוּת שֶׁלִּי מַה שֶּׁעֲדַיִן אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ עֲדַיִן תְּשׁוּבָה וּמְחִילָה, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר, חַס וְשָׁלוֹם, לִפֹּל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּכְחִישׁ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָאִים בַּעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֶפִּיקוֹרְסִים וְכוֹפְרִים גְּמוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁמַּכְחִישִׁין בְּהַחֲטָאִים לְגַמְרֵי, כִּי אוֹמְרִים שֶׁאֵין זֶה חֵטְא וְעָו‍ֹן כְּלָל, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ב, לה): "הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי".

כִּי הָאֶפִּיקוֹרְסִים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁמּוֹדִים בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל רֻבָּם כּוֹפְרִים בִּפְגַם הַחֲטָאִים, וְכוֹפְרִים בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אוֹ שֶׁמְּגַלִּים פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, כְּמוֹ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו, וְאוֹמְרִים מַה שֶּׁאוֹמְרִים, עַד שֶׁלְּדַעְתָּם אֵין שַׁיָּךְ מִצְוָה וַעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק בִּשְׁבִיל נִימּוּסֵי הַמְּדִינָה וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן, מִכְּפִירוֹת כָּאֵלֶּה. עַל־כֵּן אָנוּ מִתְנַצְּלִים, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת - וְאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים וְכוּ' לוֹמַר צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ - כְּמוֹ הַכּוֹפְרִים הַנַּ"ל, שֶׁעוֹשִׂים כָּל הָעֲבֵרוֹת וְאוֹמְרִים שֶׁהֵם צַדִּיקִים וְלֹא חָטְאוּ כְּלָל, כִּי מַכְחִישִׁים בְּכָל מִצְו‍ֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים לוֹמַר כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָנוּ אוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא: 'חָטָאנוּ, עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ', עַל־כֵּן בְּוַדַּאי רָאוּי לְךָ שֶׁלֹּא תִּתְעַלֵּם מִתְּחִנָּתֵנוּ.

כִּי עִקַּר הַהַעֲלָמָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי הֶעָוֹן נַעֲשֶׂה מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, וְיָכוֹל לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה כְּפִירָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת עַל־פִּי אָלֶף־בֵּית (אוֹת אֱמוּנָה סִימָן כב): 'הַפֶּשַׁע מַכְנִיס כְּפִירָה בָּאָדָם', כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע הוּא בְּחִינַת 'אֵל־אַחֵר־כְּפִירוֹת', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן י'), שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מֵהַהַעֲלָמָה הַנַּ"ל. אֲבָל כֹּחַ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מְאֹד, וּבִפְרָט גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּנָם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אַחַר כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲו‍ֹנוֹת הַגְּמוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, עֲדַיִן הַנְּשָׁמָה מַזְכֶּרֶת עַצְמָהּ בְּהָאֱמֶת, וּמַרְגֶּשֶׁת כְּאֵבָהּ הֶעָצוּם שֶׁל עֲו‍ֹנוֹתֶיהָ, עַד שֶׁמְּבַקֵּשׁ עֲדַיִן תְּשׁוּבָה וּמְחִילָה, וְכָל זְמַן שֶׁמְּבַקֵּשׁ עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁים: מֵאַחַר שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל לְהַכְחִישׁ וְלוֹמַר לֹא חָטָאתִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, רַק עֲדַיִן אֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תִּקּוּן וְכוּ', עַל־כֵּן תֵּכֶף נִתְבַּטֵּל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִשָּׁם, וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָם הָיָה מֵהַהַעֲלָמָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי רָאוּי לְךָ שֶׁלֹּא תִּתְעַלֵּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, כִּי רָאוּי שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַעֲלָמָה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים עֲדַיִן תִּקּוּן, וְצוֹעֲקִים וּמִתְוַדִּין חֲטָאֵינוּ, וְאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל, לִפֹּל לְהַסְתָּרָה וְהַעֲלָמָה גְּמוּרָה לֵאמֹר: צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ וְכַנַּ"ל, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי רָאוּי לְךָ שֶׁלֹּא תִּתְעַלֵּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, וְכַנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַוִּדּוּי: מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ וְכוּ' וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ וְכוּ', הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי וְכוּ', אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ וְכוּ'. כִּי זֶה עִקַּר הַוִּדּוּי וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁאָנוּ מוֹדִים וּמִתְוַדִּים שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, כִּי הִרְבֵּינוּ לִפְשֹׁעַ נֶגְדְּךָ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְוַדִּים עַל־פִּי אָלֶף־בֵּית: 'אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ' וְכוּ', שֶׁהוּא שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכָל הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְכַמּוּבָא, עַד שֶׁמְּסַיְּמִין: תִּעַבְנוּ, תָּעִינוּ, תִּעְתָּעְנוּ - שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים כְּתוֹעֶה וּמַתְעֶה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ וְכוּ', מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ וְכוּ', רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי רַק אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁכָּל הָרָזִין וְהַנִּסְתָּרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם וְנִסְתָּר מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם כָּל יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶם הָעֲו‍ֹנוֹת כַּנַּ"ל, אַתָּה יוֹדֵעַ כֻּלָּם, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּהַהַסְתָּרָה וְהַהַעֲלָמָה עַצְמָהּ דַּעַת עָמֹק וְנִסְתָּר וְנֶעְלָם מְאֹד, רַק שֶׁמֵּעֹצֶם הֶעְלֵמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, אֲבָל אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת וְנִסְתָּרוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה כָּל תִּקְוָתֵנוּ, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁגַּם שָׁם אַתָּה נֶעְלָם מְאֹד, בִּבְחִינַת: 'אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי' (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית פֶּרֶק א הֲלָכָה א), כַּמּוּבָא שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל - עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְצַפִּים וּמְבַקְּשִׁים וּמְחַכִּים עֲדַיִן לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְשֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה וְכוּ', וְכַנַּ"ל.