# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1856/66/7/

וזה בחינת שבירת הלוחות. כי עשרת הדברות שבלוחות שהם כלל התורה, כלם הם בחינת המאמרות המתגלים, אבל שם ב'בראשית, מאמר סתום' הכל בהעלם ובהסתר, רק שבאמת משם דיקא נמשך כל התורה, שהם כל העשרת הדברות, שהם בחינת עשרה מאמרות וכו'. ועל־כן כשחטאו ישראל והבין שכל תקונם לבקשו יתברך בבחינת 'איה' הנ"ל, עד שיזכו לעלות לבחינת 'מאמר הסתום' כנ"ל, על־כן שבר את הלוחות, שהם העשרת הדברות, כלל התורה, כי בטל את עצמו מכל וכל, וסלק ממנו כל החכמות הכלולים בשבעים פנים של תורה, והפיל את עצמו למקום ירידת ישראל על־ידי עו‍נותיהם, שזהו סוד נפילת אפים, העלמת הפנים וכו' כנ"ל, ועל־ידי־זה דיקא היה כל התקון.

והשם־יתברך שבח אותו על זה ואמר לו: 'יישר כחך ששברת' (בבא בתרא יד:), 'יישר כחך' דיקא, כי בודאי הוא כח גדול ועצום לבטח בכחו, עד שיפיל את עצמו כל כך לסלק ממנו כל הפנים של תורה, שהוא בחינת שבירת לוחות, כי משה הוא בעצמו התורה, וכשהשליך את הלוחות מידיו ושברם, הרי הוא כאלו הפיל והשליך את עצמו משמים לארץ, והכל בשביל טובות ישראל, כי היה חזק בכחו, שדיקא על־ידי־זה, על־ידי הירידה הגדולה שהפיל והוריד את עצמו על־ידי שבירת הלוחות, על־ידי־זה דיקא יעלה בתכלית העליה, כי יחפש ויבקש כל־כך 'איה' וכו' כנ"ל עד שיעלה לשם, בבחינת ירידה תכלית העליה וכנ"ל.

ובעצם כחו זכה לזה וחזר וקבל את הלוחות שניות, והמשיך שלש עשרה מדות של רחמים, שעל־ידי־זה הורה דרך תשובה לנצח, שבכל עת שיפלו לעו‍נות, חס ושלום, יהיו חזקים לחפש ולבקש אותו יתברך מכל מקום שהם בבחינת 'איה' הנ"ל, ועל־ידי־זה יתהפך להם הירידה לעליה גדולה, רק שיהיו חזקים בזה לחפש ולבקש תמיד, יהיה איך שיהיה, אפלו אם יעבר עליו ימים ושנים בזה, בפרט באריכת מרירת הגלות הזה שהתגברה ההסתרה וההעלמה מאד מאד, בבחינת (דברים לא, יח): "ואנכי הסתר אסתיר את פני" וכו', על־כן עקר התקנה והתקוה הוא רק על־ידי דרך הנ"ל - לחפש ולבקש תמיד בבחינת 'איה' וכו', וכנ"ל.