# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/62/3/

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה - לְשַׁבֵּר תֹּקֶף הַשֵּׁנָה, לְשַׁבֵּר בְּחִינַת הַחֹשֶׁךְ וְהַלַּיְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הַגָּלוּת הַנִּמְשָׁל לְלַיְלָה, הַיְנוּ חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַגָּלוּת וְהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה בַּחֲצוֹת, כְּדֵי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל חָכְמַת הַטֶּבַע עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָה וְכוּ', כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת אָז מִתְאַבְּלִין עַל הַגָּלוּת שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת עַל־יְדֵי חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְשֵׁנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אָז הַזְּמַן לְתַקֵּן זֹאת: