# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/62/4/

ועל־כן הגאלה הראשונה, שהיא יציאת מצרים שכולל כל הגאלות, כי כל הגליות מכונים בשם מצרים (בראשית רבה טז, ד), כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר בסימן ד', על־כן התחילה הגאלה בחצות הלילה, כמו שכתוב (שמות יא, ד): "כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים".

כי עקר כל הגאלות, בפרט גאלת מצרים, היה על־ידי בחינה הנ"ל הנאמר במאמר הנ"ל, על־ידי בחינת השגחה שהמשיך השם־יתברך מסוף העולם מעלמא דאתי, כי אז ביציאת מצרים היה שדוד המערכות ובטול הטבע, כי אז גלה השם־יתברך השגחתו על־ידי המופתים נוראים שעשה אז ובטל הטבע, וכל זה היה על־ידי בחינת עלמא דאתי, כי 'מסטרא דיובלא נפקו' (זהר משפטים קכא:), שהוא בחינת חמשים שערי בינה, בחינת עלמא דאתי, כידוע. ועל־כן היתה הגאלה בחצות הלילה דיקא, דהינו ששבר את הלילה והחשך, שהם בחינת חכמת הטבע, וגלה השגחה בעולם, ועל־ידי־זה היה עקר הגאלה כנ"ל.

וזה בחינת (שמות יא, ה): "ומת כל בכור בארץ מצרים, ופסח ה' וכו' והציל בכורי ישראל. כי בכור הוא ראשית, בחינת דעת, בחינת (משלי א, ז): "ראשית דעת", הינו שהכניע הדעת של הסטרא אחרא, שהיא בחינת חכמת הטבע, והגביר את הדעת של הקדשה, בחינת הדעת של השגחה, שהוא בחינת (שמות ד, כב): "בני בכרי ישראל", הינו הדעת של אמונת ההשגחה, שמשם נמשכין זרע קדש ישראל, כי ישראל הם למעלה מהטבע כנ"ל, כי הם נמשכין משם, בבחינת (בראשית טו, ה): "הבט נא השמימה וספור הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך" וכו', ודרשו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה מד, יב) שהגביהו למעלה מן השמים וכו'.

נמצא, שזרע ישראל נמשכין למעלה מהטבע, כי על־פי הטבע כפי מערכת השמים לא היה אברהם אבינו, עליו השלום ראוי להוליד, רק על־ידי שאמר לו השם־יתברך: 'צא מאצטגנינות שלך', והגביהו למעלה מן השמים, הינו למעלה מהטבע, על־ידי־זה זכה להוליד, בחינת (שם): "כה יהיה זרעך". נמצא שזרע ישראל נמשכים בשרשם מבחינת למעלה מהטבע. וזה בחינת בכורי ישראל שהציל השם־ יתברך, והמית בכורי מצרים בחצות הלילה, להכניע ולשבר ולבטל הדעת של חכמת הטבע, ולהגביר הדעת של השגחה, שהם בחינת בכורי בני ישראל כנ"ל: