# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/62/5/

וזה בחינת (בראשית יד, טו): "ויחלק עליהם לילה" הנאמר באברהם בעת שרדף את המלכים. כי אברהם גלה השגחתו יתברך בעולם, ועל־כן עקר קיום תולדות השמים והארץ הוא על־ידי אברהם, כמו שכתוב (שם ב, ד): "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" - 'באברהם' (בראשית רבה יב, ט), כי הוא גלה השגחתו יתברך בעולם, שעקר קיום העולם הוא על־ידי־זה. ועל־כן היה לו כח לאברהם לחלק את הלילה, דהינו לשבר את הלילה, שזה בחינת בטול הטבע, בחינת קימת חצות כנ"ל. ואז הכניע את הארבעה מלכים, שהם בחינת ארבע מלכיות, כמובא (סימן ל'). כי עקר הכנעתם על־ידי בטול הטבע כנ"ל.

ועל־כן על־ידי שפגם במה שאמר (בראשית טו, ח): "במה אדע כי אירשנה", נגזר על־ידי־זה הגלות. כי פגם בהדעת, שהוא בחינת השגחה, כי עקר הדעת הוא בחינת השגחה, והשגחה זה בחינת ארץ ישראל, בבחינת (דברים יא, יב): "תמיד עיני ה' אלהיך בה", כמו שכתב רבנו במקום אחר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רלד), ועל־כן על־ידי שפגם בהדעת ופגם בארץ ישראל, שהוא בחינת השגחה, על־ידי־זה (בראשית טו, יב): "ותרדמה נפלה על אברם, והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו", שהראהו תקף הגליות, שהם בחינת תרדמה, בחינת חשך, שעקר התגברותם על־ידי חכמת הטבע, על־ידי פגם השגחה כנ"ל: