# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/63/1/

וְהַכְּלָל לְעִנְיָנֵנוּ, כִּי יֵשׁ בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, שֶׁהֵם בְּחִינַת (תְּהִלִּים קלט, ה): "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" וְכוּ', בְּחִינַת 'אָדָם וְחַוָּה', א' ב' וְתַשְׁרַ"ק. כִּי אָדָם הוּא בְּחִינַת הֲוָיָ"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין בְּגִימַטְרִיָּא מָ"ה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'כְּסֵדֶר', בְּחִינַת 'קֶדֶם', בְּחִינַת א"ב כְּסֵדֶר. וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בְּחִינַת (תְּהִלִּים יט, ג): "וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה", בְּחִינַת 'מַלְכוּת פֶּה' וְכוּ' (תִּקּוּנֵי זֹהַר יז.), בְּחִינַת תַשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחִינַת 'אָחוֹר' וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת 'שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר' הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת 'שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר' מִבְּחִינַת 'כְּסֵדֶר'. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא עַל־יְדֵי גַּדְלוּת שֶׁאוֹמֵר 'אֲנָא אֶמְלוֹךְ', שֶׁבָּזֶה הוּא מְחַלֵּק בְּחִינַת 'חַוָּה' 'מַלְכוּת' לְעַצְמוֹ וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲזַי אֵינָה בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ 'מ"ה', הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'כְּסֵדֶר', כִּי שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ חִיּוּת בִּשְׁלֵמוּת. וְהַחִיּוּת הוּא הַמֹּחִין וְכוּ', בְּחִינַת חָכְמָה - כֹּ"חַ מָ"ה (תִּקּוּנֵי זֹהַר סח:), שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה", בְּחִינַת "מַ"ה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ" וְכוּ'. וְמַ"ה הוּא אָדָם וְכוּ'.

נִמְצָא, זֹאת הַבְּחִינָה 'חַוָּה' 'מַלְכוּת', כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם לִבְחִינַת 'מָ"ה', הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת וְכוּ'. וְזֶהוּ (תְּהִלִּים כד, א): "לַיהֹוָה הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ" וְכוּ'. וַאֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם כְּסֵדֶר, כִּי 'בַּאֲתַר דְּאִית דְּכַר נוּקְבֵּיה לֹא אִדְכַּר תַּמָן' (מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ זָכָר - הַנְּקֵבָה לֹא נִזְכֶּרֶת שָׁם.) (זֹהַר חֻקַּת קפג.). נִמְצָא, כִּי בְּחִינַת חַוָּה 'שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר' נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם 'כְּסֵדֶר'.

וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּ"ד, שֶׁהַמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָלֶי"ת 'לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה הַנִּקְרָא יוּ"ד. וְזֶה 'יוּד וָאו דָּלֶת'. וְזֶהוּ (תְּהִלִּים קלט, ה): "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּיךָ" - אַל תִּקְרֵי 'כַּפֶּךָ' אֶלָּא 'כָּפֶךָ', הַיְנוּ י'וּ'ד' גִימַטְרִיָּא 'כָּף'. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק אֶת הַד' לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה, אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר וְכוּ', וְעַל־כֵּן הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת 'שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר', הַיְנוּ 'מַלְכוּת' 'חַוָּה' תַּשְׁרַ"ק.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ 'אֲנָא אֶמְלוֹךְ' - יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיִהְיֶה בְּחִינַת 'מָה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת טז, ז): "וְנַחְנוּ מָה". וַאֲזַי נֶחְזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת 'מָה', וְנַעֲשֶׂה 'כְּסֵדֶר' וְכוּ', וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:
