# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/63/4/

ועל־כן אסור קדם נטילה לגע בידיו בעיניו ואזניו וכו' (שלחן ערוך סימן ד' סעיף ג'). כי כל אלו הם נקבי הראש והמח, וכל השבעה נקבים אלו הם בחינת המשכת הדעת שנמשך דרך שבעה נקבים אלו, שהם בחינת שבעת הנרות, כמבאר במקום אחר (סימן כא אות ב'). ועל־כן קדם נטילה אסור לגע בהם בידיו, כדי שלא יתגבר בחינת 'שלא כסדר' על בחינת 'כסדר', שהוא בחינת הדעת, בחינת שבעה נקבי המח. על־ידי הזהמה הנאחז בהידים, שהם כלי המעשה, שאחיזתו מבחינת 'שלא כסדר'.

ועל־כן צריכין לטהר ולקדש תחלה את הידים במים, שהם בחינת המשכת מימי הדעת, ואז יכולין להרים הידים לה' ולכלול הכל בבחינת 'כסדר', בבחינת (תהלים קלד, ב): "שאו ידיכם קדש", כי על־ידי המשכת הדעת נכלל הכל בבחינת 'כסדר', שהוא בחינת חכמה ודעת כנ"ל, כי החכמה נקרא 'קדש', כידוע (זהר אחרי דף סא.).

וזהו בחינת קימת חצות, או על כל פנים קדם עלות השחר, כדי לחבר לילה ביום בתורה ותפלה, כדי לחבר ולכלול מדת לילה ביום, הינו לכלול בחינת 'שלא כסדר', שהוא בחינת 'לילה', בבחינת 'כסדר' שהוא בחינת יום, שהוא עקר עבודת האדם להעלות ולכלול כל העולמות בשרשן וכנ"ל.

וזהו (תהלים קלד, א): הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העמדים בבית ה' בלילות - העומדים וכו' 'בלילות' דיקא, כי עקר התקון על־ידי־זה, על־ידי שקמים בלילה לעסק בתורה ותפלה, שעל־ידי־זה כוללין לילה ביום, 'שלא כסדר' בבחינת 'כסדר', שזהו עקר תקון כל העולמות כנ"ל.

וזהו שנסמך שאו ידכם קדש וברכו את ה' - 'שאו ידיכם' דיקא, כי להעלות ולחבר ולכלול לילה ביום, 'שלא כסדר' בבחינת 'כסדר', זה נעשה על־ידי הידים דיקא, שהם כלי המעשה, בחינת כלליות התורה, שהם מגביהין כל העולמות לשרשן, בבחינת: שאו ידכם קדש וברכו את ה', בחינת (דברים לב, מ): "כי אשא אל שמים ידי", שזהו בחינת הרמת הידים הנאמר בזהר הקדוש, כי כלליות העולמות הם כלולים בידים, בבחינת (ישעיה מח, יג): "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים".

ועל־כן עקר הקדשה בידים, שעל־ידי שמקימין התורה והמצות שכלולים בידים, שהם כלי המעשה, על־ידי־זה מגביהין כל העולמות, שהם בחינת 'שלא כסדר', ומעלין אותן ומושיטין אותן לשרשן - להשם־יתברך, לבחינת 'כסדר', שהוא בחינת חכמה שנקרא קדש, כידוע. וזהו שאו ידיכם קדש כנ"ל. ועל־כן הוא נקשר יפה לפסוק הקדם, שהוא: הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העמדים... בלילות, וכנ"ל: