# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/64/10/

וְעַל־כֵּן הַמִּצְוָה בִּתְכֵלֶת, שֶׁהוּא הִתְחַבְּרוּת שָׁחוֹר וְלָבָן, כַּיָּדוּעַ (עַיֵּן זֹהַר בְּרֵאשִׁית נא.), וּכְמוֹ שֶׁמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן יח אוֹת ז'), הַיְנוּ בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת (דְּבָרִים רַבָּה ג, יב): 'אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה'. כִּי כָּל הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם, מִבְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת 'תְּכֵלֶת' שֶׁמִּצְוָה לִרְאוֹתוֹ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר טו, לט): "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם" וְכַנַּ"ל: