# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/64/15/

וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת ג, ב): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה - שֶׁמְרַמֵּז עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּנְחוּמָא שְׁמוֹת יד), מִשּׁוּם "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תְּהִלִּים צא, טו). הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ"ל, זָכָה מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן לִבּוֹ עַל צָרַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה ב, ו). וּמִגֹּדֶל צָרָתוֹ וְדָחְקוֹ מִצָּרַת יִשְׂרָאֵל בִּטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל עַד שֶׁזָּכָה לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וּנְתָנָהּ לָנוּ וְכַנַּ"ל.

וְזֶה (שְׁמוֹת ג, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל - הַיְנוּ שֶׁהַסְּנֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים - עֲדַיִן אֵינָם נֶאֱכָלִים וּמִתְבַּטְּלִים אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵשׁ כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הִתְגַּלוּת אֱלֹקוּת עַל יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אֵשׁ אוֹכְלָה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, כד): "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר־הַשִּׁירִים ח, ו): "רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה", שֶׁנֶּאֱמַר עַל רִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ הַדְּבֵקוּת וְהַבִּטּוּל, וְהָיָה רָאוּי בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה הָאֵשׁ יִשְׁרֹף וִיכַלֶּה אֶת הַסְּנֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים, שֶׁמֵּהֶם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְלִפּוֹת, אֲבָל מֹשֶׁה רָאָה שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְעִם כָּל זֶה: וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, וְעַל כֵּן תָּמַה מְאֹד עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: אָסוּרָה נָּא וְאֶרְאֶה וְכוּ'.

וְאָז וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת, וַיִּקְרָא אֵלָיו מֹשֶׁה וְכוּ', וְאָמַר לוֹ: אַל תִּקְרַב הֲלֹם, שַׁל נְעָלֶיךָ וְכוּ', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב הֲלֹם כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהַגּוּף הַגַּשְׁמִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן כא, מח:) שֶׁ'שַּׁל נְעָלֶיךָ' מְרַמֵּז שֶׁיִּפְשׁוֹט גּוּפוֹ שֶׁנָּגְעָה בּוֹ בַּת פַּרְעֹה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי צְרִיכִין לְהַפְשִׁיט עַצְמוֹ מִזֶּה הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לִסְתֹּם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וְאָז יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְשָׁם בְּשָׁלוֹם וְלָשׁוּב וְלֵירֵד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם וּלְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה מִשָּׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַדִּינִים וְכָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְכַנַּ"ל:

וְעַל כֵּן מֵאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וְאָמַר: שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח (שְׁמוֹת ד, יג), כִּי הוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, עַד שֶׁאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁזָּכָה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתּוֹרָה, וּבֶאֱמֶת שָׁבַר וְהִכְנִיעַ אוֹתָם מְאֹד, כַּיָּדוּעַ, וְעָלָה וְיָרַד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם עִם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ - אַף עַל פִּי כֵן הִתְגָּרוּ מְאֹד בְּיִשְׁרָאֵל עַל יְדֵי הֲסָתַת הָעֵרֶב רַב עַד שֶׁעָשׁוּ מַה שֶּׁעָשׁוּ.

אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחַ אֶת מֹשֶׁה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְלִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הִבְטִיחוֹ וְהוֹדִיעַ לוֹ גֹּדֶל כֹּחַ הַתּוֹרָה, שֶׁכֹּחַ הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדָּם תָּמִיד, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לג, יא): "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד" וְכוּ'.

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהִתְגָּרוּ בָּהֶם וְעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, אַף עַל פִּי כֵן כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ - נִשְׁאַר לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, שֶׁבָּזֶה אָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ בְּכָל תֹּקֶף צָרוֹתֵינוּ הַמְרֻבּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּכָל יְמֵי הַגָּלוּת הַמַּר, בִּבְחִינַת (שָׁם קיט, נ): "זֹאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי", כִּי עַתָּה לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם קִיּוּם, חַס וְשָׁלוֹם, לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָּנוּ (תְּהִלִּים מד, כז), שֶׁהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל, וְכַמְּבֹאָר מִזֶּה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק א' רנב: וקצ.), וְכַמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת ה, אוֹת יז, אוֹת כב; וּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת הֲלָכָה ה', אוֹת יט), עַיֵן שָׁם:
