# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/64/7/

וזה בחינת חלום פרעה, שתקונו על־ידי יוסף שפתר אותו, שקורין זאת הפרשה בימי חנכה. כי פרעה ראה בעת שנה שנמשך מבחינת בטול כנ"ל, ראה אז, איך שבע פרות הרעות בולעים שבע פרות הטובות וכו', שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב, הינו התגברות השבע מדות רעות על שבע המדות הטובות, עד אשר (בראשית מא): ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה.

כי כל־כך מתגברת הסטרא אחרא בכל פעם, עד שרוצה להשכיח את האדם בכל פעם כאלו לא ראה טוב מעולם, אף־על־פי שבתחלה בעת הבטול ראה רק את הטוב, שהם בחינת שבע פרות הטובות, אך ראה שתכף אחר־כך סמוך להקיצו, דהינו כשמתחיל לשוב מהבטול, חוזרים ומתגברים אחר־כך שבע פרות הרעות, שהם הרע שאורב ומתגרה ומתגבר ביותר אחר־כך וכנ"ל. וזה שנסמך התגברות הפרות רעות להקיצו, כמו שכתוב שם: ומראיהן רע וכו' ואיקץ, וכן בכל הפרשה, הינו כנ"ל.

ותקונו על־ידי יוסף שזכה לתכלית הבטול בשלמות כראוי, בבחינת (שם מט, כב): "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין" - 'עולה עין' (עין ברכות נה:), שיוסף, בחינת הצדיק האמת, עולה על העין, כי הוא סותם עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ואין לו שום הסתכלות בזה העולם אפלו כהרף עין, ועל־כן נקרא 'עולה עין', כי הוא עולה על העין ומושל עליו.

כי מי שיש לו הסתכלות בזה העולם, כפי הסתכלותו כן הוא תחת העין, כי העין מושל עליו מאחר שנמשך אחר עיניו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ט:) על כמה ש'הלך אחר עיניו', שזהו בחינת (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", שלא תהיה העין רואה והלב חומד שולטין עליו (במדבר רבה י, ב,), רק הוא יתגבר עלי העין והלב ויעלה עליהם וימשל בהם, בבחינת 'עולי עין'. שלא יהיה לו שום הסתכלות בזה העולם, שזהו בחינת יוסף שנקרא 'עולי עין'.

ועל־כן הוא מבטל כל החרפות והבושות, שהם כלל התאוות והסטרא אחרא, בבחינת (בראשית ל, כג): "אסף אלקים את חרפתי". ועל־כן זכה יוסף לתכלית הבטול בשלמות, ועל־ידי־זה פתר ותקן חלום פרעה והגביר הטוב על הרע, שבע שני השבע על שבע שני הרעב.

וזה בחינת (שם מו, ד): ויוסף ישית ידו על עיניך - 'ידו' דיקא, בחינת קבלת התורה שמקבלין מהרשימו, שעקר הקבלה על־ידי בחינת 'ידים', בבחינת (דברים ט, טו): "ושני לוחת הברית על שתי ידי", בחינת (שמות לא, יח): "כתבים באצבע אלקים" הנאמר בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל (תענית לא.): 'וכל אחד מראה באצבעו'.

כי עקר התקון הוא על־ידי התורה שמקבלין אחר־כך כנ"ל, והתורה מגנה על העינים, שאפלו כשחוזרין מהבטול לא יתגברו הסטרא אחרא, כי נופלת על־ידי התורה, בבחינת (תהלים יט, ט): "מצות ה' ברה מאירת עינים".

וזהו ויוסף ישית ידו על עיניך - 'ידו' דיקא, 'עיניך' דיקא וכנ"ל, הינו שאפלו כשחוזרין מהבטול, שהוא בחינת פתיחת העינים, אף־על־פי־כן לא יהיה להם כח להתגבר עוד, כי יתבטלו על־ידי התורה וכנ"ל, כי הצדיקים והכשרים, אפלו כשחוזרים מהבטול ופותחין את העינים - אינם מסתכלים חס ושלום על הבלי עולם הזה, רק שומרים עיניהם על־ידי התורה שמקבלין מהבטול כנ"ל, ועל־ידי־זה מתבטלין כל הדינים והצרות וכל הסטרא אחרא, וזהו בחינת: ויוסף ישית ידו על עיניך, וכנ"ל: