# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/64/8/

וזה בחינת ציצית, שהם תקון הלבושין (עץ חיים שער החשמל פ"ג דף פח.), שהם בחינת הכלים של המחין (אור יקר כי תצא קמז.), כי צריכין תחלה לתקן ולזכך מאד את הכלים, שהם הלבושין, כדי שיוכלו לקבל אור הזריחה של הרשימו מהבטול אל האין־ סוף, ולא תעבר ולא תשכח מהם.

כי כל אחד מישראל בפנימיות נפשו הוא משתוקק ובוער מאד מאד להשם־יתברך, מחמת שבפנימיות הוא מסתכל בכל עת אל התכלית שהוא אור האין סוף שמשם שרשו, ורוצה להדבק ולהכלל שם. אך מחמת שבחינה זאת הוא תמיד בבחינת "והחיות רצוא ושוב" (יחזקאל א, יד), וכשהוא בחינת 'ושוב' - אין הכלים של המחין, שהם בחינת הלבושין, יכולים לקבל אור הזריחה משם, ועל־כן אין לו במה לקרר הצמאון שלו, ואז על־פי רב נשכח ממנו לגמרי;

ועל־כן היצר הרע וחילותיו מתגרין בישראל ביותר, מחמת שרואין שרוצה לברח בכל פעם אל התכלית, בפרט בהתלמידי חכמים הכשרים החפצים ומשתוקקים ביותר אל התכלית, שבהם מתגרה ביותר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה נב.), הינו מחמת בחינה הנ"ל, כנ"ל. כי יש בענין זה של בחינת בטול והסתכלות אל התכלית כמה וכמה אלפים ורבי רבבות בחינות ומדרגות בין כל אדם ואדם, ואפלו באדם אחד בעצמו יש כמה שנויים בין כל זמן ועת.

ועל־כן ציצית היא מצוה ראשונה בבקר, שתכף בבקר בהקיצו משנתו, שהוא בחינת בטול אל התכלית, תכף צריכין להתלבש בציצית להמשיך אור הציצית, לתקן בחינת המלבושים, שהם בחינת הכלים, כדי שיוכל לקבל אור הזריחה של הרשימו מן הבטול, כנ"ל.

וזה בחינת (במדבר טו, לט): וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וכו', כי אור הציצית בשרשם נמשך מבחינת הסתכלות אל התכלית, שמשם שרש כל התורה כנ"ל. וזה בחינת תכלת שבציצית, כי תכלת בחינת התכלית, כמבאר (בסימן יח אות ז'). ועל זה נאמר: "וראיתם אתו", שעקרו נאמר על התכלת, הינו שצריכין לראות ולהסתכל מאד על התכלת שהוא בחינת התכלית, כי 'תכלת דומה לים וכו' עד כסא הכבוד' (מנחות מג:), ששם שורה כבודו יתברך, בחינת אור האין־סוף, שהוא בחינת התכלית.

וזהו (במדבר שם): ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם - דהינו שלא יסתכל מן הצד על הבלי עולם הזה, רק יכון ראיתו והסתכלותו אל התכלית לבד, שהיא בחינת תכלת כנ"ל. ועל־ידי־זה ממשיכין אור מהתכלית לתקן בחינת המלבושים, שהם הכלים, כדי שיוכלו לקבל אור הרשימו כנ"ל שמשם כל התורה כנ"ל. וזה: וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' - כי כל המצות, שהם כלל התורה, נמשכין מאור הרשימו הנ"ל (כמבאר לעיל באות א'):