# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/1942/64/9/

ועל־כן הקשו כל התורה לתפלין, כמו שכתוב (שמות יג, ט): "ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת ה' בפיך", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (קדושין לה.). כי אור הרשימו מן הבטול הנ"ל הוא בחינת 'תפלין', שהם עקר הדבקות להשם־יתברך, שהם עקר אור הזריחה של הרשימו, כמובן בכמה מקומות (סימן לח). וזה בחינת כל התורה והמצות שנמשכין משם, כמבאר בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל: 'וכל אחד מראה באצבעו' וכו', עין שם.

וציצית הוא בחינת תקון הלבושין, שהם הכלים, כדי שיהיו הכלים זכים ויוכלו לקבל אור הרשימו ולא תעבר מהם, כי אם היה האדם זוכר היטב אור הזריחה של הרשימו הזאת שמאירה בכל אדם בכל יום לכל אחד לפי מדרגתו, בודאי היה דבוק בהשם־יתברך תמיד, אך מחמת גשמיות ועכירת הכלים אינו יכול לקבל אפלו אור הרשימו, ועל־ידי־זה עוברת ונשכחת ממנו.

על־כן צותה עלינו התורה להתלבש בציצית בכל יום, כדי לזכך הכלים והלבושים, כדי שיוכלו לקבל אור הרשימו, שהיא כלל מצות התורה. וזהו: וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' וכו', כי על־ידי ציצית, שהם בחינת תקון כלי המחין, על־ידי־זה נקשרת היטב הזריחה של הרשימו במח וזוכרין אותו יתברך היטב, שזהו בחינת כלל מצות התורה שיוצאין משם כנ"ל.

וזהו בחינת סמיכת ציצית ותפלין, שישראל לובשין בכל יום טלית ותפלין, כי תפלין הם בחינת אור הזריחה של הרשימו כנ"ל, וציצית הם בבחינת תקון הכלים והלבושין כדי שתהיה הרשימו נקשרת בהם ולא תעבר מהם, בבחינת "למען תזכרו", בחינת "וראיתם אותו וזכרתם" וכו', כנ"ל.

ועל־כן ציצית קדם לתפלין (אורח חיים סימן כה סעיף א), כי תחלה צריכין לתקן ולזכך הכלים כדי שיוכלו לקבל אור הזריחה של הרשימו, ואחר־כך ממשיכין הזריחה של הרשימו, שהם בחינת 'תפלין', שהם עקר הדבקות בו יתברך, שנמשך מאור הזריחה הנ"ל.

ועל־כן מצות תפלין גם כן בעינים, כמו שכתוב (שמות יג, טז): "ולטוטפת בין עיניך". כי עקר אור התפלין נמשך על־ידי תקון העינים, על־ידי הסתכלות העינים אל התכלית, שמשם ממשיכין אור הזריחה של הרשימו הנשאר משם, שמשם אור הגדול של התפלין, וכנ"ל: