# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/63/3/

נמצא, שעל־ידי התפלה מחיין עצמו מהתורה הנעלמת, בחינת מתנת חנם, ועל־ידי־זה יכולין לקבל חיות תמיד בשעת הבטול מדברי תורה. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת יא.): 'חברים העוסקים בתורה תמיד כמו רבי שמעון בר יוחאי וחבריו שהיתה תורתן אמנותן, מפסיקין לקריאת־שמע ואין מפסיקין לתפלה', אבל אנו מפסיקים גם לתפלה, כי גם בלאו הכי אנו מבטלין הרבה מדברי תורה, כמובא בפוסקים (שלחן ערוך אורח חיים סימן קו, ב), הינו כנ"ל, כי מאחר שאנו מבטלין גם בלאו הכי מדברי תורה, בודאי ההכרח להתפלל, כדי לדבק בהתורה הנעלמת, בבחינת מתנת חנם, כדי שיוכל להחיות כל שעת הבטולים כנ"ל, כי על־ידי התפלה גם הם מקבלין חיות מהתורה הנעלמת בכל דבר כנ"ל, אבל רבי שמעון בר יוחאי וחבריו שתורתן אמנותן, שאין להם שום אמנות כי אם התורה לבד, ואין צריכין להחיות עצמן בהתורה הנעלמת בכל משא ומתן ומיני אמנות שבעולם, כי אין להם שום משא ומתן ואמנות בעולם כלל רק תורתן אמנותן, ועל־כן היו מגלין סתרי תורה, ולהם נתן רשות לגלות רזין דאוריתא, כי אצלם לא היתה התורה בהעלם, כי התורה הנעלמת נתגלה להם, מאחר שלא היו עוסקין בשום אמנות ששם התורה נעלמת, רק בהתורה לבד, ועל־כן לא היו צריכין לתפלה כנ"ל, כי לא היו צריכין להחיות עצמן על־ידי בחינת ההעלמה, מאחר שלא היו בטלים מן התורה כלל, כנ"ל.