# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/64/13/

כי כל הכתות רעות הנ"ל הם בחינת מדות הנפולין כנ"ל, והם בכל אדם ובכל זמן, כנראה בחוש את כל המעשה הרע הנעשה תחת השמש על־ידי פגם המדות רעות הנ"ל, שהוא בחינת פגם וטעיות ומבוכה של כל הכתות הנ"ל. כי יש בני אדם שלהוטים ביותר אחר הכבוד ורודפים אחר הכבוד מאד, ואובדים עולמם הנצחי וגם העולם הזה - בשביל כבוד מעט שרוצים להשיגו, זה רוצה להתכבד על־ידי עשירותו, שיהיה לו שם וכבוד בין נגידים וקצינים וחורי ארץ וכו', וזה רוצה להתכבד ולהתיקר על־ידי תורתו ועבודתו, וחותר כל ימיו שיהיה נתקבל לרב ומנהיג בעיר גדולה וכו'. ויש שמתגבר בהם ביותר מדת הרציחה, כגון רוצחים ממש, או שאינם רוצחים ממש רק שיש להם בחינת רציחה, שהם בעלי מחלקת ושנאה וקנאה ורודפים את האדם עד לחייו וכו', שזהו גם כן בחינת רציחה, שזאת הרציחה שכיחה מאד בעולם רחמנא לצלן, וכן בשאר הכתות, כמובן למעין מאליו.

ואפלו באדם אחד נמצאים בחינות מכל הכתות הנ"ל, כי האדם בטבעו יש לו כל המדות רעות, קנאה ותאוה וכבוד ושארי תאות ומדות הרעות, שכלם נמשכין מבחינת הכתות הרעות הנ"ל, רק שאצל זה האדם מתגבר זאת המדה רעה ביותר, ועל־כן נקרא על שם כת זאת, ואצל אדם אחר מתגברת מדה רעה אחרת, על־כן נקרא על שם אותה הכת האחרת, וכן כלם.

ומי שרוצה לבלי להטעות את עצמו, ולחשב על התכלית האמתי תכלית הנצחי - אי אפשר לזכות לזה כי אם כשיזכה להיות מהכת הקדושה של הבעל תפלה הקדוש, שרק הם בחרו בתכלית האמתי והנצחי, שהוא תפלה ושירות ותשבחות להשם־יתברך וכו'. ועל־ידי התפלה זוכין לשבר כל המדות רעות שיש בכל אדם, שנמשכין מכל הכתות הנ"ל, שכלם מתבטלים ונתתקנים על־ידי התפלה דיקא כנ"ל. וזהו בחינת 'תפלה בעשרה' כנ"ל.