# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/64/14/

ועקר התפלה היא לתקן את הכת שנפלו לתאות ממון ביותר, שעליהם נתיגע הבעל תפלה ביותר ויותר לתקנם, כמובן ומבאר שם במעשה הנ"ל. כי רב המעשה מדברת שם מענין תאות ממון, שזה הטעות והמבוכה של תאוה זאת גרועה מכל הטעיות של כל הכתות, כי תאות ממון הוא עבודה־זרה ממש, כמו שכתוב שם שעשו לעצמן אלהות וכו'. כי בזה הטעות של תאות ממון טועים העולם ביותר, עד שרבם ככלם מבלים ימיהם ושנותיהם בשביל תאות ממון, ומאומה לא ישאו בעמלם, כי 'אין אדם מת וחצי תאותו בידו' (קהלת רבה א, יג; ג, י), ו'אין מלוין לו לאדם בשעת פטירתו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד' (אבות ו, י). ועקר התפלה הוא בשביל לתקן תאות ממון, שהוא עבודה־זרה ממש (סימן כג), כי התפלה הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'והוו ידוהי פרישן בצלו', כמבאר במקום אחר (סימן ז'), ואמונה הוא הפך העבודה־זרה והכפירות, שהיא בחינת תאות ממון שהיא עבודה־זרה וכפירות כנ"ל, וכמבאר בהתורה 'צוית צדק' (סימן כג) שכל העבודות זרות תחובים בממון, עין שם. ובשביל זה צריכים לתן צדקה קדם התפלה, כי עקר שבירת תאות ממון שהוא בחינת התפלה כנ"ל הוא על־ידי צדקה, כמו שכתוב בהתורה 'אשרי העם - השגחה' (סימן י"ג), עין שם.