# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/64/16/

וזהו בחינת קטרת. כי "קטרת ישמח לב" (משלי כז, ט), הפך תאות ממון שהוא בחינת עצבות ומרה שחורה, בחינת (בראשית ג, יז): "בעצבון תאכלנה", וכן מבאר בהתורה 'אשרי העם' (סימן יג): ששבירת תאות ממון הוא בחינת "קטרת ישמח לב". ועקר הקטרת הם בחינת הריח הקדוש, זה בחינת הריח של המאכלים הנ"ל, שעקר שבירת תאות ממון הוא על־ידי־זה. וזה בחינת 'קטרת מעשרת' (יומא כו.), הינו בחינת תקון העשירות דקדשה שהוא בחינת שבירת תאות ממון. כי זה הנופל לתאות ממון אין לו שום עשירות לעולם, כי הוא בעל חוב תמיד לתאותו, וכל מה שיש לו, חסר לו ביותר ויותר, בחינת (אבות ב, ז): 'מרבה נכסים מרבה דאגה' וכו', ואין אדם זוכה לעשירות באמת כי אם כשמשבר תאות ממון, ומאמין בהשם־יתברך שיזמין לו פרנסתו בסבה קלה, והוא שמח בחלקו, שזהו עקר העשירות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות ד, א): 'איזהו עשיר השמח בחלקו', כמבאר כל זה בהתורה 'צוית צדק' הנ"ל. והעשירות דקדשה כזאת שהוא בחינת שבירת תאות ממון זוכין על־ידי קטרת, בחינת "קטרת ישמח לב", בחינת 'קטרת מעשרת', כנ"ל.