# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/64/19/

וְאַחַר הַקָּרְבָּנוֹת אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, כִּי אַחַר שֶׁמַּכְנִיעִין וּמְשַׁבְּרִין הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, אַחַר־כָּךְ מַעֲלִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת עַל־יְדֵי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם מְבָרְרִין הַטּוֹב מִן הָרַע, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּסִימָן נד): שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְזִמְרָה וְכוּ'. כִּי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בִּבְחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרָה 'אַשְׁרֵי הָעָם - הַשְׁגָּחָה' (סִימָן יג) עַל מַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פִּנְחָס דַּף רכד.): 'רוּחָא נָחֵית לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְּלִבָּא, וְלִבָּא מְקַבֵּל לֵיהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי' וְכוּ' (הָרוּחַ יוֹרֶד לְשַׁכֵּךְ חִמּוּם הַלֵּב, וְהַלֵּב מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת נִגּוּן הַלֵּוִי) עַיֵּן שָׁם, מְבֹאָר שָׁם שֶׁ'רוּחָא' הוּא בְּחִינַת רוּחַ נְדִיבָה - צְדָקָה, שֶׁמְּשַׁבֵּר חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, וְאָז זוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: 'וְלִבָּא מְקַבֵּל לֵיהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי', זֶה בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים פא, ג): "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף", בְּחִינַת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר־כָּךְ, כִּי קָרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת רוּחָא הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְדִיבָה - צְדָקָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נִדְבַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת כה, ב): "אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי הַהוּא רוּחָא, בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, מְשַׁכְּכִין חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן. וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, זֶה בְּחִינַת: 'וְלִבָּא מְקַבֵּל לֵיהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי', כִּי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה הֵם בְּחִינַת 'חֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי', שֶׁהֵם הָיוּ עוֹסְקִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן, שֶׁהֵם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, כִּי כָּל נְגִינָה וְזִמְרָה הוּא מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי, כַּיָּדוּעַ (זֹהַר שְׁמוֹת יט.). וְעַל־כֵּן מַתְחִילִין 'הוֹדוּ' שֶׁהֵם הַפְּסוּקִים בְּעַצְמָן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הַלְּוִיִּים לִפְנֵי הָאָרוֹן כַּמּוּבָא (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א פֶּרֶק טז).

וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי אַחַר שֶׁזּוֹכִין לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'רוּחָא נָחִית וְכוּ'' כַּנַּ"ל, אַחַר־ כָּךְ זוֹכִין לִבְחִינַת 'חֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי', שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת 'חֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי', כַּנַּ"ל.