# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/64/22/

ועל־כן כל הקרבנות היו בבית המקדש, כי בבית המקדש שם מאיר בחינת היד הנ"ל, בבחינת (שמות טו, יז): "מקדש ה' כוננו ידיך". ועל־כן כל הדרכים והשבילים והנתיבות כלם יוצאים משם ושם נכללים יחד, כי האבן שתיה היא הנקדה שממנה השתת העולם (יומא נד:), שמשם מתחילין להתפשט ולהתפרד כל הדרכים שבעולם, אשר שלמה המלך, עליו־השלום היה מכיר בהם והיה נוטע בהם "עץ כל פרי" (קהלת ב, ה), כי היה יודע הדרך ההולך לכוש ונוטע בו פלפלין וכו', כמו שפרש רש"י שם. וגם שם בבית־המקדש הוא "שער השמים" (בראשית כח, יז), שדרך שם עולין מארץ לשמים, וכן מעולם לעולם עד אין סוף ברוך הוא.

ועל־כן שם בבית־המקדש היו יכולים לידע כל העצות והדרכים שהיו מספקים ונבוכים בהם, כי שם היה האורים ותמים שהוא חשן המשפט שנשא אהרן על לבו, ששם נודע ונתברר כל העצות והדרכים. כי חשן המשפט שנשא הכהן על לבו ועל כתפיו בין שני ידיו, זה בחינת הארת היד הנ"ל שהוא הלאנד־קארט של כל העולמות. ועל־כן שם בחשן המשפט היה אותיות בולטות ומצטרפות (יומא עג:), שעל־ידי־זה נודע לכל כל הדרכים איך להתנהג.

כי עקר הארת היד ששם מאירין ומתגלין בשרטוטי היד כל הדרכים והנתיבות וכו' של כל העולמות, עקר בחינה זאת נמשך מרוחא דלבא, שהוא רוח הדפק שבלב שנמשך ביותר בידים, ועל־כן עקר הדפק ביד, ושם בדפק יכול לידע היודע ומבין את כל דרכי האדם ומאורעותיו ועניניו, מעשה איש ופקדתו ועלילות מצעדי גבר. וזה הדפק נמשך לתוך היד, ושם מתעלם, ומתגלה כל זה בשרטוטי היד, שמורין על כל דרכי האדם שכלול מכל העולמות מראש ועד סוף. ועין בהתורה 'וביום הבכורים־ הסתרה' (סימן נו), מבאר, ענין רוח הדפק שבלב שנמשך לתוך הידים ביותר, עין שם. ועקר כח וחיות של זה הרוח הדפק שבלב שמתפשט בהידים ביותר - נמשך מבחינת רוחא דנשיב בכנפי ראה שמשם עקר חיות הלב והאדם, כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' (אם לא כנפי ראה שנושבים על הלב, היה הלב שורף את כל הגוף) (זהר פנחס דף רכז:). ורוח שבכנפי ראה הוא בחינת רוחא הנ"ל, בחינת (שם דף רכד.): 'רוחא נחית לשכך חמימא דלבא' וכו', שהוא בחינת שבירת תאות ממון.

וזה בחינת חשן המשפט על לב הכהן, שהוא בחינת הארת היד העליונה ששם כתובים כל הדרכים וכל המאורעות וכו'. ועל־כן שם היה מתבאר ומצטרף ובולט כל הדרכים והעצות, שהיה האדם מספק בהם, כי הכל נמשך מבחינת היד הנ"ל ששם היה כתוב הכל כנ"ל, כי היד היא בחינת רוח הדפק שבלב כנ"ל.

ועל־כן נקרא 'חשן המשפט' (שמות כח, טו), כי משפט הוא בחינת תקון תאות ממון, כי דיני ממונות נקרא 'משפט', וכל דיני ממונות הם בחינת תקון תאות ממון, כי הם מבררין האמת ומצילין עשוק מיד עושקו, ומכניעין הגזלנים והשקרנים המכחשים ממון חבריהם, שזהו עקר בחינת הכנעת תאות ממון, ועל שם זה נקראים האורים ותמים 'חשן המשפט', כי הם בחינת הארת היד הנ"ל, שעקר הכנעת תאות ממון על־ידה, שזהו בחינת 'משפט', שהוא בחינת תקון תאות ממון כנ"ל.