# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/64/23/

כי עקר בטול תאות ממון הוא על־ידי היד הנ"ל, ששם היה כתוב הדרך של הגבור וכו' שעל־ידי־זה מבטלין תאות ממון, ושם היה כתוב שאם ילכו להמדינה שכלם אלהות לדעתם וכו' - יפלו שניהם וכו', שזה מרמז בפסוק (ישעיה לא, ג): "וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר" וכו', עין שם (במעשה יב). כי עקר תאות ממון הוא בבחינת פגם הידים, בבחינת (דברים ח, יז): "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", שזה עקר תאות ממון שהוא בחינת עבודה־זרה וכפירות, שכופר בהשגחתו יתברך שהכל מאתו יתברך לבד. ועל־כן עקר הכנעתו ותקונו של תאות ממון הוא על־ידי אמונה בהשם־יתברך והשגחתו, שזהו בחינת יד, בחינת (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה".

ועל־כן כל הקרבנות שהם בחינת בטול תאות ממון - כלם היו בבית־המקדש, כי הבית־המקדש הוא בחינת יד כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר הכנעתם כנ"ל. ועל־כן בשעת העבודה של הקרבנות - היו הלויים מנצחים בשיר וכו', זה בחינה הנ"ל, בחינת 'רוחא נחית לשכך חמימא דלבא' וכו'', שהם בחינת הקרבנות, בחינת שבירת תאות ממון כנ"ל, ואז 'כד נחית ההוא רוחא לבא מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי', שהוא שיר של הלויים בשעת הקרבן, שזה בחינת פסוקי דזמרה אחר פרשת הקרבנות, הינו כנ"ל.