# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/64/24/

וזה בחינת 'נשיאת כפים' בשעת התפלה שהוא ברכת כהנים. כי בשעת התפלה נתגלה הארת היד הנ"ל, שעקר תקון כל התאות והמדות ובפרט תאות ממון הוא על־ידי־זה, ועל־כן צונו השם־יתברך שהכהנים ישאו ידיהם ויברכו ברכת כהנים בשעת התפלה, כי על־ידי נשיאת כפיהם הם ממשיכין בחינת התגלות הארת היד הנ"ל, שעל־ידי־ זה עקר התקון כנ"ל, שזהו בחינת ברכת כהנים.

כי הברכה היא בחינת התקון, הפך הקללה שנמשכת מחרבן העולמות, מבחינת שבירת הכלים והמדות, שהם בחינת פגם כל הכתות הנ"ל, והברכה היא ההפך מזה, בחינת תקון כל המדות, בחינת עולם התקון שמשם כל הברכות. ועל־כן עקר הברכות מקבלים מידים, כמו שכתוב (ויקרא ט, כב): "וישא אהרן את ידיו ויברכם", כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן כד) - כי עקר הברכה שהוא בחינת התקון, הוא על־ידי בחינת היד הנ"ל. וזהו בחינת ברכת כהנים בנשיאת כפים דיקא בשעת התפלה, כי הברכה שהוא בחינת התקון הוא על־ידי התגלות הארת היד, שזהו בחינת נשיאת כפים, וזה זוכין בשעת התפלה דיקא, כי עקר התקון על־ידי התפלה, שזהו בחינת הבעל־ תפלה שעקר התקון היה על־ידו, והוא זכה למצא את החכם שהיה אצלו היד הנ"ל וכו', עד שבאו אל המלך וכו' ונתתקן הכל, כמבאר שם בהמעשה הנ"ל.

וזהו: "יברכך ה'" - 'בממון' (במדבר רבה יא, ה), כי עקר ברכת כהנים ונשיאת כפים הוא לתקן תאות ממון שהוא קשה מכלם כנ"ל. ועל־כן עקר הברכה מתחלת: "יברכך ה'" - 'בממון', "וישמרך" - 'מן המזיקין', דהינו שיזכה לממון ועשירות דקדשה שהוא בחינת ברכה, שיהיה נשמר הממון והעשירות ממזיקי עלמא, שהם הקלפות המכניסין תאות ממון בלב האדם, רק שיזכה לעשירות דקדשה שהוא בחינת ברכה, בחינת (משלי י, כב): "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה", שלא יהיה בממונו שום אחיזת העצבות והדאגה והמרה שחורה של תאות ממון, בחינת (בראשית ג, יז): "בעצבון תאכלנה", רק יזכה לשמח בחלקו תמיד, ולבטח בהשם־יתברך שהכל מאתו לבד, שזהו בחינת שבירת תאות ממון, שזהו עקר העשירות דקדשה, כנ"ל.