# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim1/976/65/1/

על־פי התורה בלקוטי תנינא סימן פד וזה לשונו: 'דע שעקר התחברות ודבקות להשם־ יתברך הוא על־ידי התפלה וכו'. ובשביל זה על־פי רב, כשאדם מתפלל נופל לו מחשבות של גדלות, כי התפלה, הינו בחינת מלכות, בחינת 'אני', היא בגלות בתוך מלכות הרשעה וכו', וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה, הינו גדלות וכו'. ועל־ידי שמתפללים בכח, על־ידי־זה נותן כח בתפלה להתחזק כנגד מלכות הרשעה וכו'. נמצא שהתקון לפניות של גדלות העולים בשעת התפלה הוא להתפלל בכח, ובזה יתגבר עליהם ויבטלם וכו', ועל־ידי־זה מתקן 'אשת חיל', בחינת מלכות, ומוציא אותה מגלותה, מלבושין אוכמין, לבושין דקלפה שהיא מכסה בהם בגלותא, ונעשית קן להקדוש ברוך הוא וכו'. ועקר כונתך יהיה שתתקן השכינה כדי לזוגה עם בעלה וכו', כי מתחלה צריך אתערותא דלתתא וכו', ואזי השכינה מתלבשת בלבושין נהורין: 'חור סומק ירק', בחינת אבות. והיא בחינת שבועה, בחינת שבעה, ונעשה כאלו עכשו נשבע לאבות כיום הזה. נמצא על־ידי תפלה בכח נתחדש השבועה לאבות', עד כאן, עין שם: