# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/65/1/

וזה בחינת ארבעה צריכין להודות על הנס שנעשה להם, שהיו בצרה ונצולו, שהם: תועים במדבר וכו', כי כל הצרות והישועות והנסים שעוברין על האדם כל ימי חייו - הכל הוא כפי מה שזוכה לציר אותיות התורה לטוב או להפך, חס ושלום, כפי הכסופין כנ"ל, כי על־ידי־זה מתנהג כל העולם לטוב או להפך, כמבאר שם בהתורה הנ"ל היטב. ועל־כן עקר התקון הוא צעקה להשם יתברך, כמו שכתוב שם במזמור 'הודו' (תהלים קז): שמדבר שם מכל הארבעה הנ"ל שנאמר שם אצל כל אחד: "ויצעקו אל ה'" וכו', כי עקר הצרה הוא מחמת שהתגברו ההבלים רעים שנעשו מכסופין רעים, שמהם באים כל הצרות, חס ושלום, על־ידי שנצטירו האותיות המנהיגים העולם ללא טוב, חס ושלום, וכנ"ל, על־כן התקנה לזה הוא רק 'ויצעקו אל ה'', וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה טז.): 'יפה צעקה לאדם' וכו'. כי צריכין להתפלל ולצעק אל ה', כדי שיתגברו ההבלים דקדשה, ויהיו נעשין נפשות שהם נקדות טובים לציר האותיות לטוב, ועל־ידי־זה יהיה נצול מהצרה וכנ"ל. כי הצעקה הוא בחינת קול והבל חזק, כי מאחר שהוא בצרה, חס ושלום, שזה מורה שכבר התגברו ההבלים רעים על ההבלים טובים, חס ושלום, על־כן אין די בתפלה בקול פשוט לבד, רק צריך לצעק בקול גדול וחזק להשם יתברך, כדי להגביר ההבל דקדשה על ההבלים רעים, כדי שיחזר ויתנהג עמו לטובה, ועל־ידי־זה יצא מהצרה, בבחינת (תהלים קז, ו): "ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יצילם", וכנ"ל.

ועל־כן כשיוצאין מהצרה צריכין להודות לה', כמו שכתוב (שם): יודו לה' חסדו וכו', כי ההודאה והשבח להשם יתברך - זהו עקר הדבקות להשם יתברך, שזהו בחינת הרצון והכסופין וההשתוקקות להשם יתברך, כי כל ההודאות והשירות והתשבחות כלולים בעשרה מיני זמרה, שהם כלם בחינת רצון והשתוקקות נפלא, שהוא עקר הדבקות להשם יתברך. וזהו בחינת: יודו לה' חסדו - 'חסדו' דיקא. וכן מתחיל המזמור הזה: הדו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. וכן מסים: מי חכם וכו' ויתבוננו חסדי ה'. 'חסדי' דיקא, בחינת חסד, המבאר שם בהתורה הנ"ל, שהוא בחינת אברהם, שהוא בחינת רצון ואהבה והשתוקקות נפלא להשם יתברך. וזהו: יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם, כי על־ידי החסד הזה, שהוא בחינת רצון וכסופים טובים, על־ידי־זה נעשין כל הנפלאות שבעולם, על־ידי שנצטירין האותיות לטוב, וכנ"ל: