# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/65/15/

ועל־ידי אמונה נשלם הצדקה, שהיא מנהגת כל גלגלי הרקיע כנ"ל. וזה שנסמך לזה כל פרשת הקרבנות של כל יום ושל שבת וראש־חדש וימים טובים, כי כל הקרבנות הם נדבת לב, בחינת צדקה, שעל־ידי־זה מתנהגים כל גלגלי הרקיע. ועל־כן מצוה להקריב תמידין בכל יום בבקר ובערב, דהינו בעת זריחת השמש ושקיעתה, כמו שכתוב (שם כח, ג): "שנים ליום". ומצוה לשחטם כנגד היום כנגד זריחת השמש ושקיעתה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא סב:), להורות, שכל הנהגת השמש שגדול מכל הגלגלים, שעל ידו עקר סדר הזמנים, כל הנהגתו הכל על־ידי קרבנות ישראל, שהם בחינת צדקה. וכן צוה להוסיף מוספין בשבת ויום־טוב וראש־חדש, כי כל שנוי הזמנים כלם על־ידי הגלגלים, על־ידי שבעת כוכבי לכת, שהם כנגד שבעת ימי השבוע, ועל־ידי שנים עשר מזלות, שהם כנגד שנים עשר חדשים, שבהם כל המועדים, וכמו שכתוב (בראשית א, יד): "יהי מארת וכו' והיו לאתת ולמועדים לימים ושנים". ועל־כן צריכין להקריב מוספין בשבת ויום־טוב וראש חדש, כדי להנהיג לטוב כל גלגלי הרקיע בכל שנוי הזמנים, כי כלם מתנהגים על־ידי צדקה, שהיא בחינת קרבנות, וכנ"ל.

נמ צא, שכל פרשיות הסדר מקשרים וסמוכים זה לזה יפה יפה, סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר: