# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/65/6/

דְּרוּשׁ - זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן שַׁבָּת, אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, שֶׁהוּא תִּקּוּן הֶחָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁיָּצָא לְחֵרוּת. כִּי עִקַּר דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה נִתְגַּלִּין בְּשַׁבָּת, כַּיָּדוּעַ (זֹהַר שְׁלַח קעג.). כִּי כָּל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה נִמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁהֵם אוֹר הַפָּנִים (סִימָנִים כ, כז). וְעִקַּר הֶאָרַת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא הוּא בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז עוֹלִין לְשָׁם, כַּיָּדוּעַ בְּכַוָּנוֹת שַׁבָּת (פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַשַּׁבָּת פֶּרֶק יז). כִּי שַׁבָּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לִדְרשׁ בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל (בְּסִימָן צא) עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ", שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּאִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא עוֹלַם הַחֵרוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר בְּסִימָן י בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה. כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ הוּא אָסוּר וְתָפוּשׂ בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל בִּשְׁבִי וּבְבֵית הָאֲסוּרִים בִּתְפִיסָה גְּדוֹלָה.

כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ, וְעַל־כֵּן כָּל הַחֲכָמִים הַמְחַקְּרִים נְבוֹכִים וְתוֹעִים בְּכָל הַחָכְמוֹת, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, כִּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה, וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל הַחָכְמוֹת, כַּיָּדוּעַ לַבָּקִי בָּהֶם, כִּי עַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בַּמֶּה שֶׁמְּעַיֵּן בּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ הָאֱנוֹשִׁי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". וּכְתִיב (שָׁם ז, כד): "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ".

וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה הַדַּעַת בַּגָּלוּת וּבַשִּׁבְיָה, כַּמּוּבָא (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, שַׁעַר חַג הַמַּצּוֹת, פֶּרֶק א). כִּי מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלּוּלִים (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת בֹּא, ה), דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה־זָרָה וּכְפִירוֹת הֵפֶךְ הָאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן שָׁם הָיְתָה הַדַּעַת בַּגָּלוּת וּבַשִּׁבְיָה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה - הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל אָסוּר וְתָפוּס בַּגָּלוּת וּבַשִּׁבְיָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מֵהַמְבוּכוֹת עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלֹא אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, בְּחִינַת שַׁבָּת, הוּא בִּבְחִינַת חֵרוּת. כִּי דַּעְתּוֹ בֶּן חוֹרִין, כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל. כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת (מַכּוֹת כד.): 'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת' - "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חֲבַקּוּק ב, ד), 'יִחְיֶה' זֶה בְּחִינַת חָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְחַיֶּה", בְּחִינַת (עָמוֹס ה, ד): "דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ", שֶׁעִקָּרָם תָּלוּי בָּאֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַדְּרוּשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, וְכַנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּסֵפֶר הָא"ב בְּאוֹת פ' פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים (סֵפֶר הַמִּדּוֹת חֵלֶק שֵׁנִי אוֹת ה), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'כְּשֶׁאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְפָּס בִּתְפִיסָה, עַל־יְדֵי־זֶה לְפִי בְּחִינָתוֹ נִסְתְּמוּ מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהַתְּפִיסָה'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. כִּי תְּפִיסָה הוּא בְּחִינַת שֶׁנִּסְתְּמוּ מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה, שֶׁהַדַּעַת בַּגָּלוּת וּבַתְּפִיסָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה עַל מְכוֹנָם כַּנַּ"ל. וְתִקּוּן כָּל זֶה תָּלוּי בְּשַׁבָּת, אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (שְׁמוֹת כ, ב): "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", 'אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ' זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶה עִקַּר יְסוֹד הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה 'אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים', דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם מֵעַבְדוּת וְשִׁבְיָה וּתְפִיסָה, שֶׁהַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה שָׁם הַדַּעַת בַּגָּלוּת, כַּיָּדוּעַ, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּחִינַת 'אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ' עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַדַּעַת מִגָּלוּת וְשִׁבְיָה וּתְפִיסָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁ דְּרוּשׁ הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הֶחָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁיָּצָא לְחֵרוּת, וְכַנַּ"ל: