# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/65/8/

וזהו בחינת פגם קרח שחלק על משה ואהרן, בחינת (במדבר טז, א): "ויקח קרח" ותרגומו: 'ואתפלג קרח', שחלק למדן מצדיק ואמר שלמדן בעצמו הוא מעלה. וזה שאמר (שם, ג): "כי כל העדה כלם קדושים", ופרש רש"י: כלם שמעו בסיני 'אנכי' וכו', הינו שאמר, מאחר שכלם קבלו את התורה וכלם שמעו בסיני 'אנכי', על־כן כל אפין שוין, חס ושלום. ובזה פגם וחטא מאד, כי אף־על־פי שכלם קבלו למוד התורה בסיני, אבל אין כלם שוין בקיום התורה. ועקר השלמות הוא רק כפי הצדקות של כל אחד, כפי מה שזוכה כל אחד לקיום התורה בשלמות, והכל תלוי בקדשת הברית, שזה אין שום אדם יודע מה שנעשה עם חברו, רק הוא יודע החסרונות שלו איך הוא אוחז בזה. על־כן בודאי ראוי לו להתבטל נגד הצדיק האמת, שהוא בחינת משה שרואים עצם נפלאות קדשתו על־ידי נפלאות התורה שגלה לנו, ולסמך על דבריו, שבודאי יודע למי לתן הגדלה כראוי לו, בפרט משה רבנו בעצמו שעשה הכל על־פי הדבור.

וקרח על־ידי גאותו חלק עליו, והתפאר בחכמתו, ולמד ודן קל וחמר של שקר, וגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואמר: ומה טלית של מין אחר חוט של תכלת פוטרה וכו'. וכן בית מלא ספרים אם חיב במזוזה וכו' (תנחומא קרח ב). כי כשאין בו אמונה, ומפריד למוד התורה מהצדיק, בודאי יוכל לצאת לגמרי מהדת - לגלות פנים בתורה שלא כהלכה, כמו קרח שחלק על משה על־ידי־זה, ואחר שקצץ בנטיעות על־ידי־זה וכנ"ל. ועל־כן חלק קרח על הכהנה, כי הכהן הוא בחינת הרב האמת הנ"ל בחינת (מלאכי ב, ז): "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וכו' – 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' וכו' כנ"ל. כי כהן בחינת חסד בחינת אברהם, הינו בחינת אהבה והשתוקקות וכסופין דקדשה שזוכין על־ידי הרב הזה שדומה למלאך ה' צבאות וכנ"ל. וקרח שפגם בזה, ורצה לחלק למדן מצדיק כנ"ל, על־כן חלק על הכהנה וכנ"ל.

ועל־כן צוה הש ם יתברך לברר האמת על־ידי המטות, וכמו שכתוב (במדבר יז, כ): "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח", כי מטה דא מט"ט (זהר בראשית כז.), שהוא בחינת למדן שכלול מששה סדרי משנה שהם בחינת אסור ומתר וכו', כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ועל־כן צוה השם יתברך, שכל אחד יכניס מטה שלו לפני ארון העדות, 'והיה האיש אשר יבחר בו מטהו יפרח', להורות, שמטה אהרן, שהוא בחינת רב האמת, שהוא מלאך ה' צבאות, שכולל ומיחד למדן וצדיק, ואזי הוא בודאי עושה פרות, דהינו שהוא לבדו מחדש חדושין דאוריתא אמתיים בתורה שהם בחינת פרדס, כי רק מטה שלו פרח וגדל ועשה פרות כמו שכתוב (במדבר יז, כג) "ויצא פרח ויצץ ציץ" וכו', דהינו שלמוד התורה שלו שהוא בחינת מטה כנ"ל, הוא לבדו הצליח ועשה פרי, כי הוא מלאך ה' צבאות שמקשר למדן לצדיק שעל־ידי־זה עקר שלמות חדושי התורה שהם בחינת פרד"ס.

ועל־כן בודאי לו מגיע הכהנה, כי הוא זכה לכסופין ואהבה דקדשה, שהוא בחינת כהן איש חסד כנ"ל. אבל המטות של שאר הנשיאים לא פרחו ולא עשו פרות, להורות להם ולגלות, שאין יכולים לחדש בתורה בפרד"ס, שזה נקרא (בראשית א, יא): "עץ פרי עשה פרי", כידוע (זהר בלק רב.), אין יכולין לזכות לזה כי אם על־ידי כח אהרן הכהן, שהוא בחינת רב האמת שדומה למלאך ה' צבאות שכלול מלמדן וצדיק, ועל־כן לו לבד מגיע הכהנה. אבל מי שמפריד עצמו ממנו הוא בחינת עץ יבש, כי אף־על־פי שנדמה שמחדש איזה חדוש - אינו נחשב בשם עשית פרות כלל, כמו שאיתא בזהר (בהקדמה ה.): שחדושין שאינם כראוי הם בחינת רקיעין דשוא, חס ושלום (וכמו שמבאר בהתורה 'ויהי מקץ' סימן נד, אות ו), שהם בבחינת שבע שני הרעב, חס ושלום, שהוא הפך עשית פרות. כי אי אפשר להצליח בתורה ולעשות פרות באמת, כי אם כשמקשרין עצמו להצדיק האמת, שהוא בחינת אהרן הכהן, שהוא בחינת 'כי שפתי כהן ישמרו דעת' וכו', שרק הוא זכה שמטה שלו שהוא בחינת למדן, בחינת מט"ט - יפרח ויוציא פרח ויצץ ציץ וכו', כי עקר שלמות חדושי תורה, שהם בחינת פרדס שגדלים בו כל מיני פרות, הוא רק על־ידי כסופים טובים, שעל־ידי־זה זוכים למעשים טובים, וכנ"ל: