# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/19/

וזה בחינת חנכה. כי חנכה בחינת תודה הודאה כמו שאומרים: 'וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול', שזהו בחינת שמחה, כנ"ל (אות ב). וזה בחינת נר חנכה, כי "שמן משחת קדש" (שמות ל, כה) - בחינת מחין, שעקר השגתם על־ידי הבטישא וכו', בבחינת (שמות כז, כ): "כתית למאור", שמשם מקבלין ה"שמן זית זך להעלות נר תמיד", שיאיר בכל העולמות מעלא לתתא ומתתא לעלא, בבחינת (תהלים קיט, קה): "נר לרגלי דבריך", ובבחינת (דברים לג, כד): "וטובל בשמן רגלו", כי אור נר שמאיר על־ידי השמן - זה בחינת שמחה.

כי האור משמח הכל, וכמו שכתוב (משלי טו, ל): "מאור עינים ישמח לב", וכמו שאומרים 'והתקין מאורות משמח עולמו' וכו'. ועקר האור של כל האורות שבעולם נמשך מגדולי הצדיקים, שהם בחינת משיח, בחינת (שם יג, ט): "אור צדיקים ישמח", בחינת (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". כי עקר האור בשלמות יתגלה על־ידי משיח, שיבוא במהרה בימינו, בבחינת (שם קלב, יז): "ערכתי נר למשיחי", ואפלו עתה במרירת הגלות, כל קיומנו הוא רק על־ידי אורו הגדול שמאיר בנו בהעלם והסתר על־ידי גדולי הצדיקים שהם בחינת משיח, כי עקר שם 'משיח' הוא על שם השמן שנמשח בשמן המשחה, שמן המשחה בחינת כתר, בחינת (במדבר ו, ז): "נזר אלהיו על ראשו", שמשם מקבל השגת המחין, שנקראים 'שמן משחת קדש', על־ידי הבטישא, שהוא הכאת המחין בכתר, שזהו בחינת (תהלים קלג, ב): "כשמן הטוב על הראש", בחינת כתר שהוא על הראש "יורד על הזקן". 'זקן - זה קנה חכמה' (קדושין לב:), בחינת השגת החכמה והדעת שמקבלין משם על־ידי ההכאה בחינת בטישא כנ"ל, שזהו בחינת תליסר תקוני דיקנא שבהם כלולים כל המחין, כידוע בכתבים (פרי עץ חיים, סליחות, פרק א), שזהו שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, שהם כלל חכמות התורה ודרשותיה וחדושיה, שזה עקר השגת המחין.

וזה "זקן אהרן" שהוא הכהן – הראש, שאצלו כל הברכות וכו' כנ"ל, "שירד על־פי מדותיו", כי השמן שהם חכמות המחין - כל שלמותם להורידם עד למטה למטה לכל המדות של האדם, להאיר בכלם להוציאם מאפלה לאורה - להעלות מהיכלי התמורות, שהם בחינת חשך וצלמות, שמעצם החשך מהפכין וממירין הכל, וכל מה שמתגברין וממשיכין האור לשם, ויוצאין מאפלה לאורה - זה בחינת מלכות שעולה מבין הקלפות מהיכלי התמורות, ועקר האור הוא שמחה, כנ"ל. ואז חוזרין ועולין עד שמקבלין הברכות, עד שעולין עד התשעה היכלין וכו', וכן חוזר חלילה לטובה. וזהו "כטל חרמון וכו' כי שם צוה ה' את הברכה", כי שם כל הברכה, שעקרה ברכת השכל וכו', כנ"ל: