# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/23/

וזה וטבל בשמן רגלו (דברים לג, כד), כי צריכין להמשיך אור השמן שיאיר ברגלין, ששם עקר אחיזתם להוציאם מהיכלי התמורות בבחינת "נר לרגלי דברך", וכנ"ל (אות יט). ועל־ידי־זה ברזל ונחשת מנעליך - שמלבישין הרגלין בבחינת מנעלים של נחשת וברזל, שלא יוכלו להתקרב אלינו וכו'. ועל־כן מדבר תכף בשבח ישראל להגדיל שמחתם, כמו שכתוב שם: אין כאל ישרון וכו' עד אשריך ישראל וכו'. וזה וכימיך דבאך, שפרש רש"י, שיהיו כל הארצות דובאות ומזיבות לך כסף וזהב, הינו בחינת עצם הברכה בחינת ברכת הידים הנ"ל.

וזה אין כאל ישרון - שזהו בחינת עצם העלמת השגתו, כי לית מחשבה תפיסה ביה כלל (תקוני זהר יז.), שזהו בחינת 'אין כאל ישרון', שאין שום דבר ולא שום שם וכנוי לכנותו ולדמותו בו, בבחינת (ישעיה מה, כו): "ואל מי תדמיוני ואשוה", כי כל השמות הם רק לאחר הצמצום, שנמשכין על־ידי הרדיפה והמעכב, שאז משיגין התשעה היכלין בבחינת מטי ולא מטי, וגם הם לא ידעין ולא מתדבקין וכו', אך אחר־כך ממשיכין משם שמותיו הקדושים ותאריו וכו'.

וזהו אין כאל ישרון - שאף־על־פי שאין כאל ואי אפשר לתפסו בשום מחשבה, אף־על־פי־כן רכב שמים בעזרך - כי השם יתברך נקרא 'רוכב שמים' על שם שהוא למעלה מהשמים, שהם בחינת רקיע המבדיל בין מים למים, בין מימי הדעת העליון שאין לנו שום תפיסא בו - למים התחתונים וכו'. והשם יתברך נתן בנו כח להמשיך השגת הדעת דיקא על־ידי־זה, על־ידי הכאת הרדיפה בהמעכב, שהוא בחינת פריסא, בחינת רקיע המבדיל בינו ובינינו, והוא ברחמיו שהוא רכב שמים, כי הוא למעלה מהפריסא, שהוא בחינת רקיע העליון, למעלה מראשי החיות, שמשם כל בחינת רקיע, ושמים ושמי השמים, שכלם הם בחינת פריסא הנ"ל, שהוא בין כל דרגא ודרגא ובין כל עולם ועולם עד לעלא ולעלא וכו', והוא יתברך למעלה מכלם, בחינת רכב שמים, הוא בעזרנו להאיר לנו משם אורו האין סוף, בבחינת מטי ולא מטי, על־ידי הכאת הרדיפה בהמעכב, שהוא בחינת שמים, כנ"ל.

וזה ובגאותו שחקים - ששם שוחקין מן לצדיקים (חגיגה יב:). 'מן' בחינת הדעת, כמובא, ובהשמים העליונים בחינת שחקים - שם שוחקין מן, בחינת מזון הצדיקים, שהוא הדעת העליון שיש בו כל הטעמים, שנמשך על־ידי הרקיעים, שהם בחינת פריסות המבדילים וכו', כי בכל עולם ובכל דרגא יש בחינת רקיעים המבדילים וכו', שכל השגת הדעת על ידם דיקא.

וזהו מענה אלהי קדם - כי מזה נעשין התשעה היכלין, שהם בחינת מעון ודירה לאלהי קדם. כי על ידם משיגין אורו האין סוף, בבחינת מטי ולא מטי, שזהו בחינת דירתו יתברך, בחינת (תהלים צ, א): "מעון אתה היית לנו" וכו'. וזהו ומתחת זרעת עולם - שנופלין הזרועות וההתגברות של הסטרא אחרא, על־ידי התגברות הידים והזרועות דקדשה, ששם כל הברכות וכו' כנ"ל. ועל־ידי־זה ויגרש מפניך אויב וכו', כי יפלו באין תקומה, בבחינת (שמואל־ב ח, ב): "וימדדם בחבל השכב אתם ארצה" וכו', כנ"ל.

וזה (דברים לג, כט): אשריך ישראל מי כמוך, עם נושע בה' וכו', סיום זה - סיום וכלל כל הברכות שברכם משה שסים ב'אשרי', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא ויחי טז), כי העקר לזכות לכל זה הוא על־ידי 'אשריך ישראל', שזהו בחינת 'אשרינו מה טוב חלקנו' וכו', שאומרים בכל יום שצריך להמשיך על עצמו שמחה גדולה על־ידי־זה כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר כל התקונים הנ"ל, כי עקר התקון על־ידי שמחת המצוה שזהו בחינת 'אשריך ישראל' וכו'.

ובזה פתח דוד תהלים - 'אשרי האיש' וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא ויחי טז): שמשה סים באשרי ודוד התחיל מזה. כי דוד משיח - שמחת ישראל, שכל עסקו בחינת תודה והלל, שזהו בחינת תהלים שכלול מכל יו"ד מיני נגינה, שזה כל חיותנו, כל זה נמשך על־ידי בחינת 'אשרי', בחינת 'אשריך ישראל', בחינת 'אשרינו' וכו', שצריכין לשמח עצמו בזה בכל יום ובכל עת ובכל שעה, אשרי הזוכה לזה, אמן, כן יהי רצון: