# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/26/

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל - שהודה לו על כל זה, ואמר לו: לא יעקב יאמר עוד שמך - שהוא בחינת שיש לך עוד מלחמה עם בחינת הרגלין, בבחינת (בראשית כה, כו): "וידו אחזת בעקב עשו" וכו', כי אם ישראל יהיה שמך - שמורה שכבר נצחת המלחמה. כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל - זה בחינת מה שכתוב למעלה, שעל־ידי שמחת המצוה עולין עד הכתר שהוא המסדר, ואז המחין מכין בהפריסא ומשיגין התשעה היכלין וכו'. אבל אי אפשר לפעל כל זה כי אם על־ידי בחינת 'מי יימר', שהוא על־ידי שיורדין להיכלי התמורות ומעלין הקדשה משם וכו', כנ"ל.

וזהו בחינת כי שרית עם אלהים - שהוא בחינת צמצום העליון בחינת המעכב הנ"ל שהוא בחינת כתר שנקרא גם כן 'אלהים', כמובא בכתבי האר"י ז"ל, הינו כי כשהרדיפה מכה בהמעכב והמסדר, והמעכב מונע וכו', ואף־על־פי־כן הוא מתגבר וממשיך משם השגת התשעה היכלין - זהו כמו מלחמה, בחינת כי שרית עם אלהים - עם המסדר והמישב וכו'. וזה ועם אנשים - שהם עשו ולבן (רש"י בראשית לב, כט), שהם בחינת היכלי התמורות. ותוכל - שנצחת כלם, כי אי אפשר להשתרר עם אלהים, עם בחינת המעכב ולקבל ולהשיג משם מה שישיג, כי אם על־ידי שהשתרר עם אנשים, שהם בחינת היכלי התמורות, על־ידי שהתגבר לברר ולהעלות הקדשה משם, כנ"ל. וזה שברכו המלאך שיהיה שמו ישראל - כי שרית עם אלהים - בחינת המעכב וכו', וזה על־ידי ששרית עם אנשים בחינת היכלי התמורות ותוכל - לכלם, ועל־כן שמך ישראל וכנ"ל. וזהו שמובא (תקוני זהר ג.): ששם 'ישראל' הוא בחינת 'שיר אל', הינו בחינת שיר ושמחה, כי עקר ההתגברות בחינת כי שרית וכו' - הוא על־ידי השמחה, וכנ"ל.