# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/34/

ודע, כי מובן בכתבים (לקוטי הש"ס, סנהדרין), שיעקב ויוסף יחד עולים שלש עשרה פעמים שם הויה ברוך הוא. וכבר הובא לעיל (באות כ"ט), שכונות חנכה הם להמשיך שלש עשרה תקוני דקנא, שהם בחינת שלש עשרה מדות של רחמים, ושצריך לכון בשמונת ימי חנכה בכל לילה שם 'אהיה' פעמים 'אהיה' שעולה אמת וכו', ועקר שרש השלשה יחודים שעולים 'נר' - עקרם הוא יחוד העליון שהוא 'הויה אהיה'. עין בפרי־עץ־חיים בכונות חנכה, ותבין כל זה. רק זה שכתבנו בכאן מענין יעקב ויוסף שעולים שלש עשרה פעמים שם 'הויה' - זה אינו מבאר שם בכונות חנכה, כי אם במקום אחר.

ועל־פי דברינו הנ"ל לעבדא ולעצות טובות מבאר הכל על נכון, כי זה ידוע, שעקר ויסוד כל השמות הוא שם הויה ברוך הוא (זהר בראשית יט.), הוא בחינת עצם האמת, בחינת (תהלים קיז, ב): "ואמת ה' לעולם", וכל היחודים שעוסקים הצדיקים וכל ישראל ליחד השמות על־ידי מצוות ומעשים טובים - הכל הוא כפי הברור שמבררים ניצוצות הקדושים מעמקי הקלפות, שזהו בחינת מה שכתוב בהתורה הזאת "אמצעיתא דעלמא" וכו', שזהו בחינת 'מי יימר' וכו' וכנ"ל. והעקר על־ידי שמחזקים עצמן באמת ובאמונה בהשם יתברך ובתורתו וצדיקיו האמתיים, שמודיעים לנו עצם נוראות נפלאות קדשת כל מצוה ומצוה, אשר הם חיינו, וכל קיומנו לנצח, עד שזוכים לעשות המצוה בשמחה, שעל־ידי־זה עקר עלית השכינה בחינת מלכות מן הגלות, עד שעולה בכל העליות הנ"ל, עד שנעשין בחינת תשעה היכלין הנ"ל, דלא מתדבקין ולא מתידעין וכו', שמשם שרש כל היחודים וכל השגת אלהות של צדיקי אמת, כמובן למשכיל בספרי אמת. והעקר הוא נקדת האמת כנ"ל, שזהו בחינת אהיה פעמים אהיה שעולה אמת שצריכין לכון בכל לילה וכו', אבל זה מובן שם, שלהמשיך האמת הזה אי אפשר, כי אם על־ידי שם העצם שהוא שם הויה ברוך הוא, שצריכין ליחדו עם שם אהיה וכו' כנ"ל.

וכל זה נעשה על־ידי צדיקי אמת, שהם בחינת יעקב ויוסף, שהם מאירין האמת בלב כל אחד מישראל, על־ידי שמנשבין ומנפחין העפרורית, שהיא העצבות, מלב איש הישראלי, עד שהלב בוער להשם יתברך במדה כראוי. ושרש זה האש הקדושה הוא בחינת יעקב, בחינת 'בית יעקב לאש'. אבל עקר התלהבות האש כראוי הוא על־ידי בחינת יוסף, בחינת 'בית יוסף להבה' וכו', ועל־ידי־זה בוער האש כראוי להשם יתברך, בבחינת (שיר השירים ח, ו): "רשפיה רשפי אש שלהבת יה" עד אשר "מים רבים" שהם הסטרא אחרא המתגרים להגביר העצבות והמניעות וכו', "לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אשר אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה" שירצה להסית ולהדיח אחד מישראל מן האמת על־ידי "הון ביתו", על־ידי עשירותו הגדולה, ששם עקר אחיזת העצבות והדאגות, בחינת 'בעצבון תאכלנה', בחינת (אבות ב, ז): 'מרבה נכסים מרבה דאגה' (וכמו שמבאר בהתורה "צוית צדק" וכו', סימן כג, עין שם), "בוז יבוזו לו", כי כבר זכה לטעם נעימת האמת על־ידי הצדיקי אמת שהם בחינת יעקב ויוסף, כנ"ל.

וכל זה מרמז בשמונת ימי חנכה, שצריכין להדליק בכל לילה נר חנכה, להמשיך האש והלהבה דקדשה מבחינת יעקב ויוסף, כי יעקב התחיל לעסק בזה - להמשיך השמן משחת קדש על־ידי בחינת 'ויצק שמן על ראשה' וכו' וכנ"ל (באות כד וכח), ויוסף הוא בחינת משיח בן יוסף, שהוא עוסק בזה ביותר - לירד לתוך כל עמקי עמקי הקלפות, שהם היכלי התמורות לברר הקדשה משם וכו', עד שיזכה לבחינת התשעה היכלין, ששם שרש השמן וכו' כנ"ל. ועל־כן יעקב ויוסף הם עולים שלש עשרה פעמים שם הויה, שהוא עקר כח הרחמים הגדולים של שלש עשרה תקוני דקנא, כי שם הויה - עצם הרחמים בחינת 'ה' ה' אל רחום וחנון' וכו' [וכמובן בכונות (פרי־עץ־חיים, סליחות, פרק א), שעקר שלש עשרה תקוני דקנא, שהם בחינת שלש עשרה מדות של רחמים - שרשם הוא שם הויה ברוך הוא עין שם]. אך עקר המשכתם עלינו הוא על־ידי צדיקי אמת שהם בחינת יעקב ויוסף - שעולים שלש עשרה פעמים הויה ברוך הוא כנ"ל, והם מאירים האמת בישראל, שהוא בחינת אהיה פעמים אהיה, שצריכין לכון בכל לילה שעולה אמת כנ"ל.

ומבאר שם בכונות חנכה, שבכל לילה יכון אהיה אחד ומדה אחת משלש עשרה תקוני דקנא הנ"ל, עד לילה השמיני שהוא בחינת 'נוצר' שהוא אחר תקון 'ואמת', ואז במדה השמינית נכללין שאר התקונים עד 'ונקה' וגו' עין שם. ולפי דרכנו הנ"ל יבא הכל על נכון בעזר השם יתברך, כי עצם האמת הוא בחינת יעקב בחינת (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב", ויעקב עולה שבע פעמים הויה, כמובא (ספר הלקוטים, כי תצא), שזהו בחינת שבעה תקוני דקנא עד 'ואמת', שהוא תקון השביעי (עץ־חיים, שער כה, דרוש ב), שהוא עקר בחינת יעקב שעולה שבע פעמים הויה, שהם בחינת שבעה תקונין עד תקון השביעי שהוא 'ואמת' כנ"ל. ואחר־כך תקון השמיני 'נוצר' הוא בחינת יוסף המלהיב האמת וכו', כנ"ל.

ועל־כן תכף שמגיעין בלילה השמיני להתקון של יוסף שהוא התלהבות האמת - נכללין בו כל השארי תקונים עד 'ונקה', ואין צריכין עוד להדליק נר חנכה יותר, כי עקר עסקנו בהדלקת נר חנכה היה להמשיך אור האמת של יעקב, עד שיגיע לבחינת יוסף שהוא מלהיב האמת, ואז אין צריכין וגם אי אפשר להדליק יותר באתגליא, רק שארי התקונים נכללין בו, כנ"ל: