# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/39/

ועל־כן ידע יוסף לפתר חלום פרעה, שעל־ידי־זה יצא מגלות ועבדות. כי פרעה שהוא מלך מצרים, שהוא גלות הראשון שנמשך מחטא אדם הראשון, שאז נמשך עצבות סטרא דמותא, בחינת "בעצבון תאכלנה וכו' עד שובך אל האדמה" וכו'. ועל־כן ראה פרעה, ששבע פרות הרעות בולעים שבע פרות הטובות, וכן שבע שבלים וכו', עד כי באו אל קרבנה, ולא נודע כי באו אל קרבנה (בראשית מא, כא), שמתגבר העצבות והיגון, על הטוב, שהוא בחינת שביעה וברכה, בחינת שמחה, כמו שפרש רש"י בפסוק (תהלים סה, יד): "לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו" - תרועת שמחה, וכן פרש במקום אחר (ישעיה טז, י). אבל בחינת שבע שני הרעב, שהוא ההפך, בחינת יללה ועצבות, כמו שכתוב ביואל בגזרת הרעב (יואל א, ה יא): "בכו והלילו וכו' הלילו על חטה ועל שעורה" וכו', מתגבר כל כך עד אשר הם רוצים להבליע ולהעלים שמחת ישראל לגמרי, בבחינת (בראשית מא, כא): "ותבאנה אל קרבנה, ולא נודע כי באו אל קרבנה", שזה עקר אריכת הגלות כנ"ל. ועקר העצבות ביותר, הוא בענין הממון, והפרנסה והעשירות, ששם עקר העצבות, בחינת 'בעצבון תאכלנה', שאפלו מי שיש לו ממון ועשירות הרבה - חסר לו בכל פעם יותר ודואג יותר מן העניים, בחינת "מרבה נכסים מרבה דאגה" (אבות ב, ז) שזה בחינת ולא נודע כי באו אל קרבנה - כי מצרים בחינת תאות ממון, כמו שכתוב במקום אחר (הלכות תפלה, הלכה ד', אות יז).

והתקון לכל זה הוא בחינת יוסף הצדיק, שהוא יודע להמשיך שמחה גם בעמק הגלות, ולפשר החלום באפן שיהיה לנו קיום, בחינת "כי למחיה שלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ" וכו', כי כל אלו המעשיות שעברו בין יוסף ופרעה, ובין יוסף ואחיו וכו' - הכל מרמז על אריכת הגלות הזה, עד קץ הפלאות, כידוע (של"ה, פרשת וישב יא).

ועל־כן נאמר ביוסף הצדיק (בראשית מא, לח): הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו - שיודע לנשב ולנפח העפרורית מלב ישראל וכו' כנ"ל. וזהו אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך - כי מאחר שאתה יודע לפתר חלום כזה ולתקנו, שזהו מחמת שאתה יכול לברר היכלי התמורות, על־ידי התגברות השמחה בעצותיך העמקות, וכמו שאיתא במדרש (בראשית רבה פו, ד) על פסוק (בראשית לט, ב): "ויהי איש מצליח" שהוא לשון מפזז ומרקד, שגם בעבדותו בבית הסהר, היה מפזז ומצליח לשמח נפשו. כי עקר העצה, לשמח נפשו במלי דשטותא, כמו שכתוב בדברינו הרבה בזה (סימנים כד, מח תנינא ועוד). על־כן אמר לו אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת - בודאי - אין נבון וחכם כמוך, כי בודאי אתה זוכה לברכת השכל, שזוכין על־ידי שמבררין היכלי התמורות, על־ידי התגברות השמחה, וכנ"ל: