# נח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/58/

וזה בחינת מה שגזר פרעה: כל הבן הילוד וכו', אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה (שמות א, טז-כב). כי בן סטרא דדכורא בחינת שמחה, בחינת (משלי י, א): "בן חכם ישמח אב". ובת סטרא דנוקבא, ששם עקר אחיזת העצבות בחינת 'רגליה יורדת מות' וכו'. כי רצה להגביר סטרא דנוקבא, בחינת עצבות, שזה עקר תקף הגלות, כנ"ל.

וזה ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן פרעה מלך מצרים ותחיין את הילדים - המילדות הם בחינת צדיקי הדור שהם מילדות, שהם מולידין תלמידים הגונים בישראל שנחשבו כאלו ילדם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין יט:), שהם עשו בהפך מדעת הסטרא אחרא, שהיא בחינת פרעה ומצרים, שכל עסקיהם להגביר העצבות בכמה נכלים וערמומיות, העקר על־ידי טרדת הממון והפרנסה, ולפעמים על־ידי סברות ההפוכות שלהם שנמשכין מהיכלי התמורות, שמשליכין את האדם על־ידי התוכחה שאינה כראוי שלהם וכו' (ואין כאן מקומו להאריך בזה ועין במקום אחר מזה). אבל המילדות הנ"ל, בחינת צדיקי אמת הם עושים בהפך, שלא די שאינם משליכין את האדם בדבריהם כרצון הסטרא אחרא, חס ושלום, אף גם 'ותחיין את הילדים', שהם מחיין את הילדים שהם תלמידיהם הנלוים אליהם, שמחיין אותם בדבריהם האמתיים, ומשיבין את נפשם בשבעה משיבי טעם, ומשמחים אותם בכחם ובדרכי עצותיהם העמקות וכו', וכנ"ל.

ועל־כן נקראו המילדות 'שפרה ופועה', 'שפרה' - על שם שמשפרת את הולד, ו'פועה' - על שם שפועה לולד וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה יא:), כי כן נוהגין הצדיקים אמתיים עם נפשות ישראל הנלוים אליהם, שמשפרין אותם ומיפין אותם בכל מיני עצות - להחיותם ולחזקם בכל נקדה ונקדה טובה שמוצאין בהם וכו', וכן פועין אליהם כמו לילד ממש, ששורקין ופועין להם לבל יניחו להפיל עצמן בשום אפן, רק יבטחו בחסדי ה' כי לא תמנו וכו'. ובגדל כח הצדיקים, כי לא יעזב אותם לעולם ולא כחטאינו יעשה לנו, כי לעולם יש תקוה וכו' [כמבאר הרבה מזה בספרים קדושים ובפרט בדברינו, עין שם היטב]: