# סא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/61/

וזה בחינת ברכת 'שהחינו', שכשהוא רואה את חברו שחביב עליו ושמח בראיתו מברך 'שהחינו' וכו' (ארח חיים, סימן רכה, סעיף א). כי זה עקר החיות והקיום, כששמחים בראית חברו איש הישראלי, שעקר השמחה - מה שזכו שני ישראלים האוהבים זה את זה, להתועד יחד בשלום, שעל־ידי־זה עקר הגדלת שמחת ישראל. כי בכל אחד מישראל יש חלק אלוה ממעל, שהוא מקור השמחה, בחינת (תהלים קמט, ב): "ישמח ישראל בעשיו". אך הקלפה הקודמת לפרי, שהיא בחינת עצבות חופה עליו, וצריך התגברות גדול להגביר השמחה על העצבות, והיא מלחמה גדולה, על־כן צריכין לזה - שיתחברו ויתקבצו כמה נפשות ישראל, כי כל מה שמתקבצין ומתחברין באהבה נפשות החברים ביותר - מתגדל השמחה ביותר. כי מתקבצין ומתחברין חלקי השמחה יחד, ומאירין באור גדול ביותר, שזה בחינת (משלי יג, ט): "אור צדיקים ישמח", המובא לעיל (באות מב), בחינת (שם כט, ב): "ברבות צדיקים ישמח העם", וכנ"ל.

ועל־כן מברכין על ראית ישראל חברו החביב עליו 'שהחינו וקימנו' וכו', כי זהו עקר החיות והקיום, שהוא על־ידי השמחה והשלום וכנ"ל. וזה בחינת וראך ושמח בלבו הנ"ל, שעל־ידי־זה היתה עקר גאלת מצרים, על־ידי שאהרן לא התקנא בגדלת משה אחיו הקטן ממנו, הינו כנ"ל. כי עקר הגאלה על־ידי שמחה כנ"ל, שעקרה על־ידי אהבת חברים העוסקים להתקרב אל ה' באמת לאמתו וכו', שזה בחינת וראך ושמח בלבו, כנ"ל: