# סד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/64/

ועל־כן עקר ברכת הזמן הוא כשרואין הדבר אחר שלשים יום לפחות, כי תענוג תמידי אינו תענוג, כמובא, כי עקר החיות על־ידי בחינת 'המתן' הנ"ל, שהוא שרש השמחה כנ"ל, ועל־כן השעור שלשים יום, שהוא חדש, שהוא בחינת מלוי פגימת הלבנה, שאז עקר תקון השמחה, על־ידי שמתקנים בחינת מארת חסר, שמשם כל העצבות כנ"ל (באות ל) - שמהפכים אותו לשמחה, כנ"ל: