# סט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1104/66/69/

ובשביל זה הוא אריכת הגלות כל כך, מחמת שהשם יתברך מצפה לבנות בנין עולם, ושתהיה גאלה שלמה שאין אחריה גלות, שזה עקר, על־ידי שהצדיקי אמת שבכל דור יעשו תקונים כאלה - שלא יפלו עוד ישראל מקדשתם לעולם, ולא ישובו לכסלה עוד, כמו שכתוב (יחזקאל לו, כו־כז): "והסרתי לב האבן מבשרכם וכו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו" וכו', על־כן אי אפשר לעמד על קץ הפלאות, כי לבעל בחירה קשה מאד לעזר. אך אף־על־פי־כן עצת ה' לעולם תעמד (תהלים לג, יא), והוא ברחמיו מנחם ומשמח אותנו בהיסודות הקדושים שכבר זכינו על־ידי שיצאנו ממצרים וקבלנו את התורה, שעל־ידי־זה כל אחד מישראל חוטף כמה מצוות בכל יום כנ"ל. וכבר מצא דוד את מקום הבית־המקדש, וכבר נבנה פעמים והקריבו שם קטרת וקרבנות, ובררו לנו שם כל הלכות התורה בלשכת הגזית וכו', שעל־ידי כל זה כבר יסדו לנו הצדיקים יסודות חזקים לעולם ועד, שאפלו בחרבנו, אי אפשר להרס היסודות הקדושים האלו. וכן אחר־כך אחר החרבן, לא עזבנו אלהינו, ועמדו צדיקים גדולים ונוראים בכל דור, כי אין דור יתום, עד שגם עתה בדורותינו היו צדיקים נוראים שיסדו לנו יסודות חזקים שאי אפשר להרסם בשום אפן בעולם, שזהו בחינת (שם יא, טז): "כי הפיצותים בגוים וכי זריתים בארצות ואהי להם למקדש מעט", ודרשו רבותינו ז"ל (מגלה כט.): 'אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות'. ועל־ידי־זה אנו מצפים ומחכים לבנין הבית חדש, שלא יהרס בנינו לעולם.

על־כן כל אדם צריך לשמח עצמו בכל יום בזה, בהנסים והישועות של עבר והווה ועתיד, שהוא בחינת יסוד הבית־המקדש, שכבר נתיסד מימי אברהם יצחק ויעקב שהתפללו שם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים פח. וברש"י שם), ומשה רבנו הזהיר על זה המקום כמה פעמים, כמו שכתוב (דברים יב, יא): "והיה המקום אשר יבחר ה'" וכו'. ודוד משיח זכה למצא אותו ביגיעות עצומות.

וזה בחינת השמחה של הנסים והישועות שבעבר, וכן הישועות והנסים של ההוה, שהם בחינת הבתי כנסיות ובתי מדרשות שעוסקים בהם בתורה ותפלה בכל יום, שהם בחינת מקדש מעט. ועקר השמחה על־ידי התקוה שאנו מקוים על הבנין בית השלישי שלעתיד שיתקים לעולם, שאז תגדל השמחה עד אין קץ, כמו שכתוב (תהלים קכו, ב): "אז ימלא שחוק פינו" וכו'. וכן כל אדם צריך לשמח את נפשו בכל הנקדות טובות שכבר זכה מעודו, בפרט מה שלא עשני גוי והבדילנו מן התועים וכו', ובמה שזוכה עדין לחטף בכל יום נקדות טובות וכו'. ועל־ידי התקוה שלעתיד, כי סוף כל סוף בודאי יתתקן כל אחד מישראל, "כי לא יטש ה' את עמו" וכו' (שמואל־א' יב, כב), "ולא דבר ה' למחות שם ישראל", שנאמר זה הפסוק אפלו על הדורות שעבדו עבודה־זרה, כמבאר בספר מלכים־ב (יד, כז), והכל בכח הצדיקי אמת שאנו חוסים בצלם, שעל־ידי־זה יתתקן הכל, והם כל שמחתנו וחיותנו וקיומנו לנצח: