# הלכה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1298/64/

ענין משא ומתן

יזהר מלהשתתף עם העובדי כוכבים וכו' משום (שמות כג, יג): "ושם וכו' לא תזכירו לא ישמע" (כמבאר שם בארח חיים סימן קנו):

על־פי התורה "ויהי אחר הדברים האלה" וכו' בסימן עו, עין שם כל התורה. מבאר משם, שההסתכלות היא בחינת אור הישר ואור החוזר וכו', וזה בחינת (תהלים קלח, ו): "כי רם ה' ושפל יראה וגבה ממרחק יידע" וכו', ועל־ידי ההסתכלות נעשה כלי דהינו גבול וזמן, כי קדם שרואה הדבר הוא בלא גבול, ועל־ידי ההסתכלות שרואה הדבר ונחקק בדעתו, על־ידי־זה נעשה לו גבול וכו'.

וזה בחינת מעלת הבטחון, כי הבטחון הוא בחינת הסתכלות, בחינת (שם קמה, טו): "עיני כל אליך ישברו", ועל־ידי־זה ממשיך השפע והפרנסה. כי ההשפעה יורדת מלמעלה תמיד, אך שהוא בלא גבול וזמן, ויכול להיות שהדבר שצריך עכשו - יבוא לו לאחר כמה שנים, אבל על־ידי הבטחון שהוא בחינת הסתכלות להשם יתברך, על־ידי־זה עושה לההשפעה כלי, דהינו גבול וזמן שתבא ההשפעה בעת שצריך. וזהו (תהלים קמה): 'עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו', כי על־ידי ההסתכלות בבטחון להשם יתברך בחינת 'עיני כל אליך ישברו', על־ידי־זה, 'ואתה נותן להם את אכלם בעתו', 'בעתו' דיקא, דהינו בחינת גבול וזמן, כי ההסתכלות עושה כלי כנ"ל.

וזה בחינת מעלת התקרבות לצדיקים, כי הם עושים גבול וזמן שיהיה עסק התורה והעבודה כראוי לפי ערכו בגבול ובזמן, שעל זה התפלל דוד המלך עליו השלום (שם מב, ג): "צמאה נפשי וכו' מתי אבוא ואראה פני אלהים", 'ואראה' דיקא שתהיה העבודה בבחינת ראיה, דהינו בבחינת כלי וגבול וזמן, עין שם כל זה היטב.

[כי האף אמנם שהתורה הזאת היא מלשון החברים שלא נכתבה יפה כלל, אף־על־פי־כן המדקדק ומעין בה ימצא גם שם הקדמות וחדושים נפלאים, כי כל דבור ודבור שיצא מפי רבנו ז"ל עמק ונורא מאד].