# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1298/64/10/

ועל־כן נעורים כל הלילה בשבועות לתקן את העינים, כדי לכון עינינו להשם יתברך לבד על־ידי עסק התורה בכל הלילה שהוא בחינת עינים, שזהו עקר יסוד כל התורה כלה כנ"ל, וכמו שכתוב (משלי ד, כה): "עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך".

וזה שמובא (שער רוח הקדש דף ח עמוד ב): שעל־ידי שנעורים בלילה מתקנים ומכפרים על עוון כרת. כי הרשעים שעוברים על התורה, נאמר בהם (בראשית יז, יד): "ונכרתה הנפש ההוא" וכו', בחינת "יהי אחריתם להכרית", כי כמו שעל־ידי כל המצוות מקשרים ומיחדים כל העולמות להשם יתברך, על־ידי שממשיכין על־ידי כל מצוה ומצוה אמונת ההשגחה שהנהגת ומלכות העולם מקשר בו יתברך כי הוא לבדו מלך בעולם כנ"ל, כמו כן להפך, על־ידי עברות, חס ושלום, שעוברים על התורה, על־ידי־זה נמשכין כפירות, חס ושלום, כמו שכתב רבנו ז"ל בספר המדות על־פי אלף־בית (ערך אמונה אות כב) - 'הפשע מכניס כפירה באדם', ועל־ידי הכפירות הם מפרידין המלכות מהשם יתברך דהינו שכופרין בהשגחתו יתברך, ועל־ידי־זה השם יתברך אין משגיח עליהם בהשגחה שלמה, כי אם בבחינת ההשגחה שמשגיח על העובדי כוכבים שהוא בחינת חצי הראות, בחינת 'בתר כתפיה', דהינו שמחיה אותם דרך הקלפות והחיצונים שהם מזיקי עלמא. על־כן באמת הם מקבלים ענשים קשים ומרים על ידם. וזה עקר בחינת הכרת, כמו שהם רצו להפריד ולכרות, חס ושלום, הנהגת המלכות מהשם יתברך - כמו כן הם נכרתין מהשם יתברך, שאין יכולין לכלל בו יתברך, ואין יכולין להמשיך אמונת אלהותו עליהם בבחינת השגחה שלמה שיחזרו ויצטירו בעיניו, רק קדם שמגיע כח הראות מאתו יתברך עליהם נתפזר מקדם בין הקלפות והחיצונים, ועל־ידי־זה הם נכרתין מה' יתברך בבחינת 'יהי אחריתם להכרית'.

כי המשכת השגחתו וחיותו מאתו יתברך על כל נברא - זה בחינת 'ראשית', ואחר־כך כשנמשך החיות וההשגחה עד שפוגע בהנברא להחיותו ולקימו - זה בחינת 'אחרית', ומי שמאמין בהשגחתו הפרטית, שמאמין שחיותו מהשם יתברך לבד, כי הוא ברא אותו ואת כל העולם יש מאין המחלט, והוא יתברך מחיה אותו וכל העולם בכל עת, על־ידי־זה ממשיך כח הראות של השם יתברך עליו בשלמות בבחינת הכאה, דהינו שאנו חוזרים ונצטירים בעיניו כנ"ל, שזהו בחינת אור הישר ואור החוזר, ואזי ה'אחרית' מקשר ב'ראשית', כי כל העולם הזה הגשמי שהוא בחינת 'אחרית' כי הוא סוף כל דרגין - מקבל חיותו וחוזר ונכלל ב'ראשית המחשבה' שהוא השגחתו יתברך. וזהו בחינת 'סוף מעשה במחשבה תחלה' (מתוך פיוט 'לכה דודי', ועין בתקוני הזהר הקדמה דף ו.), כי השם יתברך ראשון ואחרון, כמו שכתוב (ישעיה מד, ו): "אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים", והוא יתברך "מגיד מראשית אחרית" (שם מו, י), כי האחרית מקשר בתכלית האחדות על־ידי השגחתו השלמה, שעל־ידי־זה מקשרין כל העולמות, ואפלו העולם הגשמי הזה שהוא בחינת סוף כל דרגין בחינת 'אחרית' - הכל מקשר ב'ראשית המחשבה' כנ"ל:

וזה בחינת (תהלים לז): "שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום", שהפסוק מזהיר אותנו על קיום התורה, וזהו 'שמר תם' - לילך בתמימות - להאמין בו יתברך בתמימות, כמו שכתוב (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלהיך", וזהו 'וראה ישר', כי אמונת התמימים היא בחינת ראיה ישרה זכה וברה, כי הם רואים בישר ומביטים אליו יתברך לבד, ומכונים עיניהם אליו יתברך בדרך ישר מאד בלי שום נטיה אל הצד, חס ושלום, לימין ולשמאל, כמו שכתוב (משלי ד, כה כז): "עיניך לנכח יביטו וכו', אל תט ימין ושמאול", כי הם מכונים עיניהם להשם יתברך, כי המאמין באמת הוא אצלו כאלו רואה בעיניו ממש, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן סב), דהינו שעיניו מביטים תמיד להשם יתברך לבד בלי שום חכמות וחקירות, רק שמביט וצופה ובוטח בו יתברך באמונה שלמה - שכל חיותו ופרנסתו הוא רק ממנו יתברך לבד. ועל־ידי־זה באמת חוזר האור אליו בבחינת אור הישר ואור החוזר הנ"ל בבחינת רצוא ושוב, ועל־ידי־זה נמשך עליו בחינת השגחה שלמה, דהינו שחוזר ונצטיר בעיניו יתברך כנ"ל, ואז מקשר ה'אחרית' ב'ראשית' שזהו עקר התכלית שאנו מקוים.

וזהו: 'כי אחרית לאיש שלום', 'אחרית' דיקא, כי זה עקר התכלית המקוה של התמימים שיזכו לאחרית טוב, בבחינת (קהלת ז, ח) "טוב אחרית דבר מראשיתו", דהינו שיזכו שיתקשר ה'אחרית' לה'ראשית', דהינו שיהיה נכלל בו יתברך. לא כן הרשעים שנאמר בהם (תהלים קט, ג): "יהי אחריתו להכרית" - 'אחריתם' דיקא, כי "אחרית רשעים נכרתה" (שם לז, לח), על־ידי שרצו, חס ושלום, להפריד בין הדבקים, להפריד ה'אחרית' מה'ראשית' על־ידי כפירתם שכפרו באמונת ההשגחה בזה העולם הגשמי שהוא בחינת אחרית וסוף כל דרגין וכנ"ל. אבל הצדיקים המאמינים בהשגחתו יתברך מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, על־ידי־זה הם מקשרים ה'אחרית' ב'ראשית' ועל־ידי־זה אחריתם טוב בבחינת (תהלים לז, לז): "כי אחרית לאיש שלום", וכנ"ל.

ועל־כן בליל שבועות שנעורים כל הלילה לתקן כח הראות, להמשיך השגחה שלמה בבחינת אור הישר ואור החוזר, שעל־ידי־זה חוזרים ונצטירים בעיניו ונתקשר ונתיחד בחינת ה'אחרית' ב'ראשית', על־כן מתקנים אז בחינת פגם הכרת, שהוא בחינת כריתות 'אחרית' מבחינת 'ראשית' כנ"ל, כי עתה בליל שבועות זוכין לקשר ה'אחרית' ב'ראשית' כנ"ל, שזהו שרש כל התורה שהוא בחינת עינים כנ"ל: