# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1298/64/16/

וכן בכלליות העולם, כי עתה בדורות הללו שהם עקבות משיחא, עתה הוא בחינת 'אחרית' בחינת 'אחרית הימים', שעל זה התנבא משה רבנו, עליו השלום, בתורתנו הקדושה (דברים ד, ל): "בצר לך ומצאוך באחרית הימים האלה" וכו'. ובשביל זה התגרה עצמו הבעל דבר עתה מאד מאד בישראל, ורבים מבני פריצי עמנו נכשלו ונפלו ונתעו על־ידי תאוותם הרעות לכפירות ואפיקורסות גדול ופרקו על לגמרי, ולא די להם בזה, כי אם גם מסלקים הבשת מעל פניהם, ואומרים שכך ראוי להתנהג - לגלח את הזקן והפאות וללבש במלבושי העובדי כוכבים, וללמד לשונות וחכמות חיצוניות וכו' וכו' רחמנא לצלן. וגם האנשים הכשרים קצת - הרחוקים מהם ומדרכיהם, גם כן נפלו בטרדת הפרנסה, ונרפים מן התורה ועבודה תמה, וזעירין אנון שיהיו שוקדים על דלתי התורה והעבודה כמו הדורות הקודמים. וכל זה מחמת שהוא סמוך אל הסוף והגמר, כי אנו עתה סמוכים אל הקץ מאד, ובודאי לא יתמהמה עוד הרבה לבא.

וכשיבא משיח במהרה בימינו - יהיה גאלה אחרונה גאלה שלמה שאין אחריה גלות, ואז יהיה נגמר תקון העולם בתכלית השלמות, בבחינת "טוב אחרית דבר מראשיתו". כי כל הגאלות הראשונות היה אחריהם גלות, ועכשו צריכים שיבא משיח שיגמר התקון בשלמות שנשוב אל השם יתברך לעולם, כמו שכתוב (ירמיה לא, ל לא): "וכרתי אתם ברית חדשה וכו' לא כברית אשר כרתי וכו', אשר הם הפרו את בריתי" וכו', וכתיב (יחזקאל לז, כג כו): "ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם וכו', ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם" וכו'. ומחמת שעתה סמוך אל הקץ, על־כן הוא מניח את עצמו לארכו ולרחבו למנע את ישראל מעבודתו, והכניס מחלקת גדול בעולם, על־כן צריכין עכשו להתחזק מאד מאד בעבודתו יתברך, וכל אחד צריך להתחזק מאד לגמר מה שהתחיל בעבודתו יתברך, ואם התחיל - יגמר, ואם לא התחיל עדין יתחיל ויגמר.