# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1298/64/2/

וזהו בחינת מה שאמר ירמיה לישראל (ירמיה ב, לא): "הדור אתם ראו דבר ה'", ודרשו רבותינו ז"ל (תנחומא בשלח סימן כא, הובא ברש"י שם, ובשמות טז, לב): "'שמעו' לא נאמר, אלא 'ראו', מכאן שהוציא להם צנצנת המן וכו' ואמר להם ראו במה נתפרנסו אבותיכם" וכו'. כי ישראל במדבר נזונו על־ידי בטחון לבד, שזהו בחינת המן שירד להם בלי שום עשיה ועסק ומשא ומתן כלל, והכל היה בזכות משה שהוא הדעת, ודורו דור דעה, שהמשיך בהם דעת גדול כל כך, עד שהיו מכונין עיני דעתם להסתכל בבטחון להשם יתברך לבד, עד שירד להם המן ארבעים שנה דבר יום ביומו. וזה בחינת הנסיון הנאמר במן, כמו שכתוב (שמות טז, ד): "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים... למען אנסנו" וכו'. כי עקר הנסיון, אם יתחזקו בבטחון בכל יום ויום ולא יחשבו ויהרהרו מחשבה אחרת לדאג בשביל פרנסה לאמר: 'מה נעשה אם לא ירד המן מחר', רק יתחזקו בבטחון בכל יום ויום שהשם יתברך יתן להם בודאי אכלם בעתו, וכמובן שם בפרשה שזה היה עקר הנסיון של המן, אשר על־כן נצטוו (שם, יט): "איש אל יותר ממנו עד בקר". ועל־כן באמת נמצאו בהם אנשים אשר הותירו ממנו, "ויקצף עלהם משה" (שם, כ), כי עקר ירידת המן הוא על־ידי בטחון לבטח בהשם יתברך לבד שזהו בחינת הסתכלות, שעל־ידי־זה לבד עושין גבול וזמן להשפע, שעל־ידי־זה ירדה הפרנסה להם מן השמים לבד.

וכן אמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה כה, ט): שבשביל זה ירד להם המן בכל יום ולא בפעם אחד על כמה ימים, כדי שיתלו עיניהם למרום, הינו כנ"ל, כדי שיהיה להם בטחון חזק, וכנ"ל. וזהו שאמר להם ירמיהו כשרצה שיעסקו בתורה ויתחזקו בבטחון לבד, עד שתבוא להם הפרנסה מן השמים לבד בלי שום עסק כמו שירד המן לאבותינו, על־כן אמר להם: 'ראו דבר ה'', 'ראו' דיקא, הינו שהודיע להם, שעקר המשכת הפרנסה הוא על־ידי כח הראות לבד שהוא בחינת בטחון, שעל־ידי שהאדם מסתכל בבטחון רק להשם יתברך לבד, הוא יכול להמשיך פרנסה במועדו ובזמנו בלי שום סבה ועסק כלל, רק שתבוא לו הפרנסה מן השמים, כמו ירידת המן ממש שהיה רק על־ידי בטחון כנ"ל: