# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/62/3/

וְזֶה שֶׁהֵבִיא שָׁם רַבֵּנוּ זַ"ל (אוֹת י) מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו (בְּרֵאשִׁית לג, י): "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי" וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. כִּי עֵשָׂו הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל. וְהוּא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, בְּחִינַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כד, ו): "מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה". וּפָנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר ו, כו): "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל (אוֹת ח). וְעִקַּר יְנִיקַת עֵשָׂו הוּא מִיִּצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן מִנְחָה. כִּי אֲחִיזַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא מִבְּחִינַת מִנְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּנַּ"ל. וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרֵר הַדִּין שֶׁל מִנְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק הַנַּ"ל. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה מְבֹאָר, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ פְּגָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְעוֹרֵר הַדִּין שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם מִתְגַּבְּרִין שְׁאָר הַדִּינִים, כִּי כֻּלָּם נֶאֱחָזִים וּמְקַבְּלִין מִדִּין שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כז, א): "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק", הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר, חַס וְשָׁלוֹם, הַדִּין שֶׁל יִצְחָק עַל־יְדֵי זִקְנֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַדִּינִים שֶׁל מִנְחָה כַּנַּ"ל, אֲזַי "וַיִּקְרָא לְעֵשָׂו" וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, מְחַיֵּב הַדִּין הַקָּדוֹשׁ לִתֵּן יְנִיקָה לְעֵשָׂו, שֶׁהוּא מֵצַח הַנָּחָשׁ מִפְּגַם זִקְנֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל. כִּי יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מוֹדִיעַ זֹאת לְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל, וּמְזָרְזוֹ שֶׁיַּקְדִּים לְפַיֵּס הַדִּין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה - שֶׁיִּתֵּן לֶאֱכֹל לָעֲנִיִּים, שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָזִים הַדִּינִים, כַּמּוּבָא (זֹהַר בְּחֻקֹּתַי קיג:). וּמִי שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם צְדָקָה וּמַאֲכִילָן - בָּזֶה מְפַיֵּס הַדִּין.

וְזֶהוּ שֶׁמְּזָרֶזֶת הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת רִבְקָה אֶת יַעֲקֹב לֵילֵךְ אֶל הַצֹּאן שֶׁהֵם צֹאן קֳדָשִׁים, דְּהַיְנוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, וְלִקַּח מֵהֶם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים - לַעֲשׂוֹת אוֹתָם מַטְעַמִּים לְיִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין, דְּהַיְנוּ לְקַבֵּל מֵהֶם צְדָקָה לִתֵּן לַעֲנִיִּים, שֶׁהֵם מָאנִין תְּבִירִין (כֵּלִים שְׁבוּרִים) - שֶׁנֶּאֱחָזִין בָּהֶם הַדִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶם - מְפַיְּסִין הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. וַאֲזַי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁהִתְמִיהַּ יִצְחָק כְּשֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב (כז, כ): כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי, וְתָמַהּ וְאָמַר (כז, כב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְכוּ'. כִּי בְּוַדַּאי הָיָה פֶּלֶא גָּדוֹל בְּעֵינֵי יִצְחָק, כִּי עֵשָׂו הָיָה רוֹצֶה עַתָּה לִינֹק וּלְהִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנֶגֶד הָרָצוֹן, כִּי הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל. וְעַכְשָׁו הוּא שׁוֹמֵעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ וְכוּ' - שֶׁתּוֹלֶה כָּל הַסִּבּוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת בַּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן אָמַר שֶׁבְּוַדַּאי הוּא קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן - שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק עַל־יְדֵי רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם מִקְרֶה וְסִבָּה עַל־פִּי טֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן מֵאַחַר שֶׁנִּמְתַּק הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, וְנִתְגַּבֵּר יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, אֲזַי קִבֵּל הַבְּרָכוֹת.

וְזֶהוּ שֶׁבֵּרְכוֹ: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁבֵּרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹפֵעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, עַד שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְשׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה. וְזֶה יַעַבְדוּךָ עַמִּים, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה סא, ה): "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם", וְכוּ'. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּחִינַת עֵשָׂו, וְנִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן - עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁפָּע הַחֶסֶד, וְאָז נִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ זָרִים" וְכוּ'. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ - הַיְנוּ רֹב הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד בְּלִי מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כְּלָל, רַק 'יַעַבְדוּךָ עַמִּים' וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר 'אֱלֹהִים' - 'וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים', כִּי הַחֶסֶד צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָרָצוֹן כַּמְבֹאָר שָׁם (אוֹתִיּוֹת ב־ה). וֶ'אֱלֹהִים' בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם מב, יח): "אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא".