# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/62/4/

וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב כְּנֶגֶד עֵשָׂו, אָמַר לוֹ (בְּרֵאשִׁית לג, י): "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי" וְכוּ' - רָמַז לוֹ שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ס, יז): "וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה", שֶׁהִיא בְּחִינַת מִנְחָה, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה הָיָה לְתַקֵּן וּלְהַכְנִיעַ יְנִיקַת עֵשָׂו שֶׁיּוֹנֵק מִבְּחִינַת מִנְחָה, בְּחִינַת יִצְחָק, כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן הוּא נוֹתֵן בְּחִינַת צְדָקָה לְתַקֵּן זֹאת, כַּנַּ"ל: