# הלכה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/63/

זמן מנחה אחר שש שעות

(ארח חיים, סימן רלג, סעיף א)

על־פי מה שכתב רבנו ז"ל במאמר "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" (סימן סו), שיש בחינת חרון אף, וצריך להמתיק ולברר העשן של החרון אף, שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח אוירי, והוא בחינת רוחו של משיח. וקדם שבא לבחינת הידים הוא בחינת קדם ההויה, ועקר ההויה כשבא בחינת הרוח לתוך בחינת הידים. ובתחלה שתי הידים אחד, ואז הוא בחינת קדם הבריאה. וצריך להוציא מכח אל הפעל לפתח ולחתך בחינת הידים, שיהיה יד ימין ויד שמאל. וזה בחינת הבריאה, בחינת מוציא מכח אל הפעל. והם בחינת שתי הרוחות בחינת פי שנים הנ"ל, רוח דלעלא ורוח דלתתא. בחינת שני יודין יוד בראש ויוד בסוף שבשני השמות 'יאהדונהי', ובאמצע שש אותיות בחינת פתח, בחינת (תהלים קמה, טז): "פותח את ידיך" - 'יודיך' (תקוני זהר הקדמה דף ז:), שעל־ידי הואו, בחינת הפתח נפתחין ונחתכין הידים בחינת היודין הנ"ל. ואז הוא בחינת הבריאה, בחינת מוציא מכח אל הפעל וכו'; עין שם כל זה היטב: