# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/64/1/

וזה בחינת תפלת המנחה שהיא לעת ערב בשעת פנות היום, ואז דינא תקיפא שלטא, כמו שאיתא בזהר הקדוש (יתרו פח:). כי בכל יום ויום הוא בחינת בריאת העולם, כמו שאומרים (בברכת יוצר שחרית): 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית'. כי בכל יום ויום נברא בריאה מיחדת. וכל יום ויום הוא בחינת מדה בפני עצמו, שהם בחינת בריאת העולם, בחינת התגלות הימים והמדות, כמבאר במאמר הנ"ל. ועקר התגלות הבריאה שהם התגלות הימים והמדות - היה על־ידי בחינת חלל הפנוי, שהוא בחינת הצמצום וכו' כנ"ל. ועל־כן בכל יום ויום קדם שיוצא זה היום ונכנס היום שלאחריו, צריך שיהיה כמו בשעת בריאת העולם, דהינו שמתחדש בחינת הצמצום של החלל הפנוי, שעל־ידי־זה נתגלה בחינת היום השני, שהוא בחינת בריאה חדשה. כי בכל יום ויום מתחדש הבריאה, כמו שכתוב: 'ובטובו מחדש בכל יום' וכו' כנ"ל.

ועל־כן בכל יום ויום הלילה קודמת להיום, כמו שכתוב (בראשית א, ה): "ויהי ערב ויהי בקר" וכו'. וזה בחינת בריאת העולם – 'ברישא חשוכא והדר נהורא' (שבת עז:), כי הצמצום של חלל הפנוי - זה בחינת לילה וחשך, בחינת הסתלקות האור. ועל־כן הלילה קודמת ליום כנ"ל, כי בהכרח שיהיה הצמצום קדם הבריאה שהוא התגלות האור של הימים והמדות, כי בלא זה אי אפשר לברא את העולם, כנ"ל.

וזה בחינת (קהלת ב, יג): "כיתרון האור מן החשך", כי עקר התגלות האור הוא מן החשך שהיא בחינת הצמצום כנ"ל, בחינת 'ברישא חשוכא והדר נהורא', כנ"ל. כי בהכרח שיהיה מקדם הצמצום, שהוא בחינת חשך, בחינת הסתלקות האור, בחינת חלל הפנוי, כדי שיהיה מקום לברא את העולם, כנ"ל.

וזה בחינת מעוט הירח על־ידי הקטרוג: אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד - כי אור האין סוף זה בחינת שמש, בחינת (תהלים פד, יב): "כי שמש ומגן ה'". והעולם בכללו זה בחינת ירח, שהוא בחינת מלכות, כי בחינת מלכות מנהיג את כלליות הבריאה, וזה בחינת קטרוג הירח - אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. ואמר לה השם יתברך: לכי ומעטי את עצמך - זה בחינת צמצום האור, כדי שיהיה מקום לבריאת העולם, שהנהגתו היא על־ידי בחינת ירח בחינת מלכות וכו', כנ"ל: