# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/64/10/

וזה בחינת מנחה של שבת, שאז רעוא דרעוין אשתכח (הרצון שברצונות נמצא), כמו שאיתא בזהר הקדוש (תרומה קנו.): 'תא חזי, ביומי דחל בשעתא דמנחה' וכו'. כי שבת הוא בחינת עולם הבא שהוא יום שכלו שבת. ואז בעולם הבא שהוא בחינת שבת - יתגלה זה השכל של בחינת החלל הפנוי, שהוא בחינת מנחה של ששת ימי המעשה כנ"ל. ואז כשנתגלה זה השכל של הצמצום של בחינת חלל הפנוי, אז נתבטלין כל הדינין שבעולם, שכלם באים מבחינת זה הצמצום הנ"ל. ועל־כן בשבת במנחה, אז דיקא נמתקין כל הדינים ורעוא דרעוין אשתכח, כי אז בשבת הוא בחינת התנוצצות עולם הבא, שאז יתגלה השכל של החלל הפנוי שהוא בחינת מנחה. ואז נמתקין כל הדינין בשרשן כנ"ל, ונתגלה רעוא דרעוין, כי כל מה שזוכין לאמונה ולבטל כפירות ואפיקורסות - כמו כן זוכין לבחינת רצון. כמובא בדברי רבנו במקום אחר (שיחות הר"ן סימן לב), שעל־ידי אמונה זוכין לרצון שהוא למעלה מחכמה, עין שם. ועל־כן בשבת במנחה שזוכין לבטל האפיקורסות הגדולה שבכל האפיקורסית, דהינו הכפירות הבאים מבחינת חלל הפנוי כנ"ל. על־כן אז זוכין לבחינת רעוא דרעוין רצון שברצונות, כי זאת האמונה הנ"ל של בחינת חלל הפנוי, שמאמינים שגם שם נמצא אלהותו יתברך, הוא בחינת ראש אמונה, דהינו אמונה העליונה, ועל־כן זוכין על־ידי־זה לרצון העליון, בחינת רצון שברצונות, כנ"ל: