# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/64/13/

והתגלות האמונה הזאת היא על־ידי שיר ונגון, כמבאר במאמר הנ"ל. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל במשנה (ראש השנה ד, ד): פעם אחת נשתהו העדים לבוא ונתקלקלו הלויים בשיר, התקינו שלא יהיו מקבלין עדות החדש אלא עד המנחה וכו'. כי על־ידי ש נשתהו העדים מלבוא, ולא זכו לקדוש החדש כראוי, על־ידי־זה נתקלקלו הלויים בשיר, 'בשיר' דיקא, כי עקר התגלות האמונה של בחינת חלל הפנוי, שזהו בחינת קדוש החדש - הוא על־ידי השיר כנ"ל, בחינת "תשורי מראש אמנה" כנ"ל. ועל־כן הלויים דיקא היו מנצחים בשיר, כי הלויים הם מסטרא דדינא, כידוע (זהר חקת קעט:), שזהו בחינת שעתא דמנחה, בחינת צמצום של חלל הפנוי, ששם צריכים שיר כדי לגלות האמונה גם שם כנ"ל. ועל־כן על־ידי שנשתהו העדים - ולא זכו לקדוש החדש כראוי בזמנו, על־ידי־זה נתקלקלו הלויים בשיר דיקא כנ"ל. ועל־כן התקינו שלא יהיו מקבלין עדות החדש אלא עד המנחה, כי עקר בחינת קדוש החדש הוא בבחינת מנחה, שהיא בחינת התגלות האמונה בתוך בחינת חלל הפנוי, כנ"ל: