# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/64/14/

וזה שנוהגין להרבות בתפלה ביותר בערב ראש־חדש במנחה, שעושין אז 'יום כפור קטן' ומרבים בתפלה מאד, כי אז צריכין לזכות לראש־חדש, שהוא בחינת מלוי הלבנה, בחינת קדוש החדש, שזה זוכין רק על־ידי ראש אמונה הנ"ל. וזה צריכין לגלות דיקא בשעת מנחה, שאז היא בחינת הצמצום של חלל הפנוי כנ"ל. ועל־כן אז מרבים בתפלה, כדי לזכות לגלות האמונה וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר בחינת קדוש החדש על־ידי בחינת תפלת המנחה כנ"ל. ואז מתודין ועושין תשובה על העוונות ומתפללין שהשם יתברך יכפר להם, וקורין אותו 'יום הכפורים קטן'.

כי העוונות הם בחינת כפירות, כי כלם באים על־ידי היצר־הרע, שהוא נקרא אל אחר כפירות, כמובא במקום אחר (סימן י). וכן מבאר בהא"ב של רבנו ז"ל (ספר המדות, אות אמונה, סימן כב), וזה לשונו: 'הפשע מכניס כפירה לאדם'. ועל־כן אז במנחה של ערב ראש־חדש מתודין על העוונות, ומבקשין שהשם יתברך יכפר להם העוונות, כדי להכניע כל מיני כפירות, שעקרם באים מהצמצום של חלל הפנוי - ולזכות לראש אמונה הנ"ל, שזה זוכין על־ידי תפלת המנחה דיקא, כשהיא בכונה כראוי כנ"ל. ועל־ידי־זה זוכין לראש־חדש, בחינת קדוש החדש, בחינת מלוי הלבנה וכו', כנ"ל: