# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/64/2/

ועל־כן בכל יום ויום לאחר חצות היום, שאז מתחיל החמה להתמעט אורה, כי עד חצות היום החמה הולכת ומאירה בכל פעם ביותר, עד שבחצות היום החמה בתקפה. ואז אחר חצות מתחיל החמה להתמעט ולהתצמצם אורה, כדי שלא יתפשט אורה יותר מדאי, כי בהכרח שיתמעט אורה ויתצמצם בשביל בריאת העולם. הינו כדי לחדש הבריאה של יום שלאחריו, שאי אפשר שיתגלה ויתחדש הבריאה של היום שלאחריו, כי אם על־ידי הצמצום האור, כנ"ל. והצמצום הוא תקף הדין, כידוע. כי כל הכפירות וכל הקשיות של המחקרים והפילוסופים והכופרים - כלם באים משם מבחינת חלל הפנוי כנ"ל במאמר הנ"ל. וכל זמן שיש עבודה־זרה בעולם, דהינו כפירות ואפיקורסות - חרון אף בעולם (ספרי ראה מד), כי כל הטוב והחסד הוא אור השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים קמה, ט): "טוב ה' לכל". ומי שמסלק ממנו אור השם יתברך, חס ושלום, על־ידי חקירות וקשיות, מסלק מעצמו כל הטוב, ודינים שורין עליו.

ועל־כן אז בשעתא דצלותא דמנחה (בשעת תפלת המנחה), שהיא אחר חצות היום, שהיא בחינת הצמצום של החלל הפנוי, על־כן אז דינא תקיפא שלטא כנ"ל, על־כן תקנו חכמינו ז"ל אז את תפלת המנחה, והזהירו מאד עליה, להתחזק ולהתאמץ להתפלל אותה בכונה ולא יעבר זמנה, כי תפלה היא בחינת אמונה, כמו שכתב רבנו ז"ל בכמה מקומות (סימנים ז, ט, מד, נה). כמו שכתוב (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' (פרושות בתפלה). כי שם בבחינת חלל הפנוי - אסור לחקר שם בדעתו כלל, רק לסמך על אמונה לבד כנ"ל. כי על־ידי אמונה מאמינים שגם שם בבחינת חלל הפנוי - גם שם נמצא הוא יתברך, כביכול, רק שאי אפשר להבין זאת בשכל כלל, כנ"ל. ועל־כן בתפלת המנחה אין שם קריאת שמע רק תפלה לבד, כי קריאת שמע היא בחינת המשכת המחין, כידוע (פרי־עץ־חיים, קריאת שמע, פרק ד). ועל־כן בתפלת המנחה - אין שם קריאת שמע, כי שם בבחינת חלל הפנוי, אין יכולין לכנס שם בבחינת דעת כלל, רק באמונה לבד, כנ"ל.

ועל־כן אין שם רק תפלה לבד, כי קריאת שמע אף־על־פי שהיא בחינת אמונה - היא גם כן בחינת מחין כנ"ל, הינו בחינת אמונה של בחינת אחר הבריאה, הינו בחינת אמונה לבטל החקירות והאפיקורסית השנית, שבא ממותרות משבירת הכלים. ואף־על־פי שגם שם אסור לכנס בחקירות רק לסמך על אמונה, אף־על־פי־כן יש שם בחינת דעת גם כן, ומי שזוכה יכול להבין שם בדעת ושכל. וזה בחינת קריאת שמע שהיא בחינת אמונה והמשכת המחין, כי בבחינת אחר הבריאה יכולין למצא אותו יתברך גם בדעת ושכל עם האמונה. ועל־כן בכל התפלות יש קריאת שמע שהוא בחינת מחין כנ"ל, אבל בתפלת המנחה היא בבחינת חלל הפנוי בחינת הצמצום, ששם אי אפשר לכנס בדעת כלל רק באמונה לבד כנ"ל, על־כן אין שם רק תפלה לבד, שהיא רק אמונה לבד בלי שום דעת ומחין. כי התפלה היא רק דבקות ובטול ואמונה לבד, כי התפלה היא בחינת למעלה מהטבע, למעלה מהבריאה, בחינת קדם הבריאה, וכמובן בדברי רבנו ז"ל (סימן ח), [כי התפלה היא בחינת בריאה בכח והתורה היא בחינת בריאה בפעל], ו על־כן בשעת מנחה מתפללין רק תפלה לבד שהיא אמונה ודבקות לבד. ואין מזכירין אז קריאת שמע, כי אז אינו זמן המשכת המחין. כי אז היא בבחינת חלל הפנוי, ששם אי אפשר להשיג בשום דעת ומחין כלל, רק באמונה לבד, בחינת תפלה לבד, וכנ"ל: